פרשת מטות מסעי: יש לשקול כל מילה בסלע

"נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך" (במדבר לא,ב)
בפרשת השבוע מופיעה פרשת נקמת בני ישראל במדיינים. הקב"ה מצווה את משה לנקום במדיינים. משה מגייס אנשים מבני ישראל למלחמה זו. בני ישראל יוצאים למלחמה זו והורגים בה את כל הזכרים ושוללים ביזה. הם מביאים למשה את הביזה ואת השבויים ממלחמה זו. עקב כך משה קוצף עליהם על הביזה ועל שלא הרגו גם את הנשים. אנשי המלחמה שבים והורגים את הנשים ואת הטף.
ברצוני לעסוק בשאלה מדוע הקב"ה מצווה את משה לנקום במדיינים ולא במואבים? הרי בלק מלך מואב ביקש מבלעם לקלל את ישראל ע"מ שישראל יפסידו במלחמתם נגד מואב. מפני זה היה מתבקש שהקב"ה יצווה את משה לנקום במואבים ולא במדיינים. בנוסף בלעם רק מקלל את ישראל ע"פ בקשת בלק ולא מעצמו.
אנו מוצאים מספר פעמים בתורה שיש כוח לברכות וקללות או לכל מילה שאנו מוצאים מפינו. אזכיר כמה מהם. ברכות יעקב אבינו לבניו, הברכות והקללות בהר סיני ובערבות מואב, הקללות שהפכו לברכות מפי בלעם והפרשה שלפני פרשה זו, פרשת הנדרים. מדוע יש כוח כזה למלים?
כאשר אנו רוצים להוציא מילים מפינו, אנו ראשית חושבים מה ברצוננו לומר ורק לאחר מכן אנו מוציאים אותה מפינו. הייתי אומר בזהירות רבה, שלהוציא מילה זה דומה במקצת כמו שהקב"ה בורא בריאה חדשה בעולמו. מפני שהבריאה החדשה לא הייתה מקודם בעולם ועתה היא בעולם והיא משפיעה בעולם. כך מילה שאנו מוצאים מפינו, עד שלא הוצאנו אותה מפינו היא לא קיימת בעולם ולא הייתה לה השפעה על העולם ועתה היא קיימת בעולם והיא משפיעה בעולם, שנאמר, החיים והמוות ביד הלשון. לפיכך אנו צריכים לשקול כל מילה בסלע.
לכן למרות שהיוזמה לפגוע בישראל הייתה של מואב, מכיוון שהמבצע היה בלעם והחומרה של הדיבור (ובוודאי קללה) כל כך רב, הקב"ה מצווה לנקום דווקא במבצע.
תפילה לשקול כל מילה בסלע
אשא תפילה.
אתה בראנו ואתה נתת לנו את כוח המחשבה והדיבור.
אנו צריכים להשתמש בכוחות אלה ככוחך בעת בריאתך.
אנא מלך המלכים ואדוני האדונים תן לנו הבנה שבכוחות אלה אנו יכולים להיות שותפים במעשה הבריאה ולא ח"ו להשתמש בהם להרס העולם.
בזכות הבנה זו, נהיה שותפים במעשה הבריאה ונקדם את עולמך.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר

השאר תגובה