פרשת ויגש – כל אדם יכול להשלים את חברו

"וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם"
(בראשית מה, ה)
פרשתנו פותחת בנאומו של יהודה. אחי יוסף חזרו למצרים לאחר שהגביע של יוסף נמצא בשקו של בנימין. עתה האחים עומדים בפני יוסף ויהודה חוזר על כל האירועים שהתרחשו מהפגישה הראשונה שלהם איתו עד עכשיו. בסוף הנאום יוסף מחליט להתוודות לפני אחיו. לאחר מכן יוסף אומר להם אל תהיו עצובים וכועסים על עצמכם בגלל שמכרתם אותי לכאן, לפי שהקב"ה שלח אותי להכין לנו מחייה לשנות הבצורת.
ברצוני לשאול מדוע האחים לא מבינים בעצמם לאחר שיוסף מתוודע אליהם, שכל המכירה היא תכנון של הקב"ה (ומדוע יוסף אומר להם את זה?)
תשובה: האמונה בקב"ה היא דבר מופשט ובני האדם לא תמיד יכולים לראות או להבין בכל דבר כיצד הקב"ה שותף ומנהל את חייהם. לעיתים אנו זקוקים לסיוע של אדם אחר שיראה לנו את השותפות של הקב"ה בדבר מסוים. בכך כל אחד מראה לשני שהקב"ה שותף וקיים בכל דבר ודבר בעולם, וכך אנו משלימים את אמונתנו בבורא עולם.

תפילה להקשיב ולקבל מכל אדם
תפילה לשליט העולם.
אתה שולט על כל העולם.
אין דבר המתרחש בלעדיך.
אך איננו רואים בכל דבר אותך.
עם זאת כל אדם חווה אותך באירוע אחר המתרחש בעולם.
אנא ריבון העולם תן בלב כל אדם להקשיב ולקבל חוויה מכל אדם.
בזכות חוויות אלו נגדיל את אמונתנו בך ונדע להקשיב לכל אדם ואדם.
ברוך שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר

השאר תגובה