"ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל" (במדבר כב,ג)

פרשת בלק עוסקת ברצון של בלק שבלעם יקלל את עם ישראל ובכישלון של רצון זה ובמקום זה ברכותיו של הקב"ה לעם ישראל. הפרשה מתחילה שבלק מלך מואב שולח מלאכים לקרוא לבלעם לקלל את ישראל. כידוע הקב"ה מתגלה ואומר לא ללכת לקלל. אחר מספר ניסיונות שכנוע הקב"ה אומר לבלעם ללכת למלך מואב, אך הוא יאמר רק את מה שה' יאמר אליו. כידוע הקב"ה מברך את ישראל שלוש פעמים. אחר שלוש פעמים ונאום נוסף של בלעם בלק משלח חזרה את בלעם לארצו ללא כל תמורה. 

ברצוני לעסוק בשאלה: מדוע פרשה זו כתובה בתורה ? לכאורה פרשה זו אינה קשורה בישראל ישירות, מלך מואב מבקש מבלעם לקלל את ישראל ע"מ שלא יפסידו במלחמה נגד ישראל. ישראל כלל לא מודעים לכל מה שקורה לא לקללות שהיו אמורות לקלל אותם ולא לברכות שברכו אותם.

פרשה זו נכתבה להראות לנו שהקב"ה תמיד עם עם ישראל גם כשעם ישראל לא מודע לכך. בפרשה זו אנו רואים את זה בברכות לעם ישראל אשר הקב"ה שם אותן בפי בלעם.

תפילה שהקב"ה יהיה איתנו בכל עת 

אשא תפילה. 

אתה בראת אותנו שנועיל לעולם. 

אנו עוברים בחיינו כל כך הרבה אירועים. 

אנו זקוקים לך על מנת שנצליח להועיל לעולם. 

אנא אב הרחמן היה איתנו בכל עת. 

בזכות כך נזכה להועיל לעולמך. 

ברוך אתה שומע תפילה.  

שבת שלום 

שאול ענבר