"וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ" (בראשית כב,ט-י)
בסוף פרשתנו מתרחש מעשה העקדה של יצחק אבינו. אני מכנה מעשה זה , "סיפור המתח הטוב ביותר". כזכור, הקב"ה מנסה את אברהם אבינו ומצווה אותו להקריב את בנו יחידו את יצחק לעולה אליו. המעשה מתואר על כל שלביו בדיוק להפליא. בתחילת המעשה מתוארים השלבים עד שאברהם לוקח את המאכלת לשחוט את בנו. אחרי שמלאך ה' אומר לאברהם לא לשלוח את ידו לשחוט את יצחק, מתוארים השלבים שאברהם ביצע במקום להקריב את יצחק. אנו רואים מהשלבים הראשונים, שאברהם התכוון בכל הרצינות להקריב את יצחק בנו ובעיקר משני הפסוקים בפתח דברנו .
המסקנה שלי ממעשה העקדה, שאברהם היה מסוגל לעמוד בניסיון זה. מפני שאברהם ביצע בשלמות את מעשה העקדה עד אשר קיבל הוראה אחרת ממלאך ה'. ברצוני לעלות השערה, שאילו אברהם לא היה יכול אברהם לעמוד בניסיון זה, הקב"ה לא היה מעמיד את בחיר מאמיניו בניסיון.
ברצוני לטעון שהקב"ה אינו מעמיד אף אדם בניסיון שאיננו יכול לעמוד בו. לקב"ה אין שום עניין להכשיל אדם. אם הנחה זו נכונה, ניתן לומר שכל אדם קיבל את משא חייו ועם המשא הזה האדם חייב לחיות את חייו. החיים הם רצופים ניסיונות ומאבקים קיומיים. אך על האדם לזכור בכל שלב ושלב שהוא יכול לעמוד בכל הניסיונות והמאבקים שהקב"ה הטיל עליו. הדברים האלה נכונים לכל אדם, בין אדם שהוא מוגבל פחות ובין אדם שהוא מוגבל יותר.
תפילה לקבלת ניסיונות כחלק ממשא החיים
אשא תפילה ליושב במרומים.
א-להינו וא-לוהי אבותינו א-לוהי אברהם, א-לוהי יצחק וא-לוהי יעקב.
הא-ל הגדול, הגיבור והנורא.
הא-ל אשר ברא את בני האדם בחכמה.
הא-ל אשר הטיל על כל בני האדם המשימות והניסיונות המתאימים לו.
תודה על הכל.
תודה שנתת לנו לחיות עתה.
תודה שהטלת עלינו את המשא הזה ולא משא אחר.
אנא אבא רחום וחנון.
שלח לי מחשבות אלה, לא רק בשעה קדושה זו שאני מתפלל לפניך תפילה זו, אלא בכל שעה ושעה ובכל מצב ומצב.
ברוך אתה ה' שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר