"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח,ב)
יאירו שבעת הנרות – ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי. ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך: (רש"י על אתר)
בתחילת פרשתנו הקב"ה מצווה את משה על מעשה המנורה. הקב"ה מורה כיצד יהיו מסודרים בדיוק הנרות במנורה. כלומר להיכן יטו הנרות. רש"י מסביר, ששלושת הנרות מכל צד במנורה היו נוטים לנר האמצעי שבמנורה. אני מבין שהסיבה שכל הנרות נטו כלפי הנר האמצעי היא מכיוון שהנר האמצעי הוא נר התמיד ומהווה כעין חוט שדרה במנורה וכל הנרות האחרים מקבלים את כוחם ממנו (הסבר זה לא מצאתי באף מקום אחר).
מבנה המשכן וכליו וטעמיהם רחוקים מאד ממנו. אך אנסה במילים אחדות להסביר מה מסמל מבנה הנרות במנורה. אפשר לדמות מבנה זה, לאדם שיש לו אידאל שלאורו הוא פועל בכל מישורי החיים. אמחיש ע"י דוגמה, לפני שלושים ושבע שנים מו"ר הרב גדי זצ"ל קרא אתנו בבית הכנסת בשדה אליהו פרשה זו. באותה שבת גדי נקרא להגן על יישובי הצפון ועל מדינת ישראל. כידוע, גדי נקרא לכיסא הכבוד ביום שני לאחר שבת זו. הדבר המרכזי אצל גדי היה התורה, אך לא רק בשעת הלימוד או בשעת התפילה אלא בכל דיבור ודיבור ובכל הילוך והילוך. כך הרב גדי זצ"ל, זכה שהתורה תהיה בכל מישורי חייו.
שנזכה שיהיה לנו חוט שדרה ושנדע להשליכו לכל מישורי חיינו.
דבר תורה זה מוקדש לעילוי נשמת מו"ר הרב גדי זצ"ל
שבת שלום
שאול ענבר