"כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל: אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" (בראשית ט,ג-ד)
פרשת שבוע נח פותחת בהבאת המבול על העולם. הקב"ה נעצב על מעשה האנשים בעולמו. האנשים האלה עשו מעשים רעים מאד, כגון: גזל, עבודה זרה וכו'. לאחר המבול הקב"ה מתיר לאנושות אכילת בשר כמו כן עוד מספר דברים משתנים או מתחדשים בעולם . אולם הקב"ה מסייג את אכילת הבשר, ואוסר את אכילת הדם של אותו בשר.
השאלה מדוע הקב"ה מסייג את אכילת הבשר ואינו מתירה ללא סייגים?
הקב"ה מסייג את אכילת הבשר, מפני שהקב"ה רוצה לומר לנו משהו בעצם האיסור. (כגון: שלא נהיה אכזריים כלפי בעלי החיים שאנו אוכלים) טעם האיסור בכלל לא משנה. אבל ברור שיש טעם וסיבה גם אם איננו מבינים. הדבר החשוב לדעתי שניתן ללמוד שהקב"ה מתיר דבר מסוים ועם זה אוסר באותו דבר, דבר מסוים. אני מניח שהקב"ה אינו אוסר סתם, אלא יש טעם וסיבה לכל איסור ובכלל יש טעם לכל דבר בעולמו של הקב"ה.
פרשה זו מלמדת אותנו שכאשר יש לנו איסור או משהו אחר בין שקורה דבר טוב ובין שקורה דבר פחות טוב ובין שיש קושי מסוים וכו'. תמיד לכל דבר יש טעם וסיבה בעולמו של הקב"ה. אמחיש ע"י דוגמה את כוונתי. אני אדם מוגבל מאד. מגבלותיי מקשות עלי את חיי כך הרגשתי שאיני יכול לעשות ככל העולה על רוחי. אך בעת כזו אני משתדל לזכור שלכל דבר יש טעם וסיבה בעולמו של הקב"ה.
תפילה לזכור שלכל דבר יש טעם וסיבה בעולמו של הקב"ה
תפילה לזכירה דבר חשוב זה.
א-להינו וא-לוהי אבותינו א-לוהי אברהם, א-לוהי יצחק וא-לוהי יעקב.
הא-ל הגדול, הגיבור והנורא.
הא-ל הבורא כל פעול ויצור כל נוצר.
הא-ל אשר נטע בתוכנו דעה צלולה ותבונה ישרה.
תודה על הכל.
תודה על אשר אנחנו חיים עתה ובמצב הזה.
אנא מלך המלכים ואדוני האדונים.
תן בנו הבנה שאין אנו מבינים כל דבר בעולמך.
הטמע בנו הבנה שאין אנו צריכים הבנה בכל דבר בעולמך.
הבנות אלה יוסיפו לנו הבנה נוספת, שאתה שולט בעולמך בכבוד ושאין דבר ללא טעם וסיבה בעולמך.
על כן תן לנו הבנה בדבר הראוי להבנה ובדבר שאינו ראוי להבנה, תן בנו הבנה שאין דבר ללא טעם וסיבה בעולמך.
ברוך אתה ה' שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר