קדיש יתום לאילם

תגיות:

המקור לקדיש יתום נמצא במדרשים שונים, וכן מובא בספרי הלכה שונים בתקופת הראשונים, ביניהם שו"ת הריב"ש (סי' קטו).
לפי מדרש זה רואים שמטרת הקדיש היא שהקהל יענה אמן יהא שמיה רבא מברך ויציל על ידי זה את נשמת הנפטר מדין גיהנם. הרמ"א (יו"ד שעו ס' ד') פוסק שיתום יגיד על אביו ואימו קדיש יתום י"ב חודש (והמנהג לומר י"א חודש), ושם הביא את סדרי הקדימויות כאשר ישנם בבית הכנסת כמה אבלים, מי יזכה לומר הקדיש יתום.
הפוסקים בספרי השו"ת דנים האם מותר לאבלים לומר ביחד קדיש.
בשו"ת חת"ם סופר יו"ד שמ"ה הביא את דברי היעב"ץ בסידורו, שכתב כי מנהג הספרדים, שכולם אומרים קדיש ביחד נכון בעיניו.

אילם בברכות ובתפילה

בגמ' נחלקו האם הרהור כדבור דמי או לא, ופסקו רוב הראשונים שהרהור לאו כדבור דמי, ולא יצא ידי חובה מי שהרהר תפילה וברכות.
הרמב"ם פוסק (הל' ברכות פ"א ה"ז): "כל הברכות כולן צריך שישמיע לאזנו מה שהוא אומר ואם לא השמיע לאזנו יצא בין שהוציא בשפתיו בין שבירך בלבו". מרמב"ם זה יוצא, שהרהור כדבור דמי בברכות, וכן הסמ"ג (עשין סי' כז)
בברכת המזון פוסק השו"ע (קפה סע' ב) שיצא אם הוציא בשפתיו. המ"א פוסק (על אתר) אם המברך אנוס, יוצא בהרהור בברכות כמו בע"ק.

תפילה לשאול

ה', התעוררתי בכל בקר
ה', יצאתי ממטתי החמה, עמדתי על רגלי, לכבודך.
והלך במהירות ובחיפזון לבית אלוקי. להודות, לשבח ולבקש רחמיו.
אנא ה', פתח פי ולב טהור. לומר תפילתך.
אנא ה', אנא ה'.
עצום עיניי להתרכז. ואין רכוז.
אקמוץ מחשבותיי. ואיו מחשבות מלפניך
אנא ה', למה זה תתשני, בשעת תפלתי.
אעזור לי. להשיח תהילתך

הנכות בראיה כלל מערכתית

אני נכה, אני מוגבל, אני זקוק להרבה עזרה וכו'. כל הנתונים הם עובדות, שאי-אפשר לשנותן. מנקודה זו קיימות שתי אפשרויות:
אפשרות 1 - להיות מדוכא. לומר מפני מה זה קרה לי. לצעוק לה' מדוע זו עשית לי. אני כועס עליך חו"ח.
אפשרות 2 - להתבונן על הבריאה כולה. לראות את הצפורים הנהדרות שבשמים. להסתכל על הפריחה המרהיבה שבשדות.להביט על השמש העולה ממזרח ושוקעת במערב. כך בכל יום וים, ללא מנוחה.

עליה לתורה של 'כבד-פה'/ שאול ע.,

עליה לתורה של 'כבד-פה'

שאלה: אני כבד פה, האם מותר לי לעלות לתורה במקום מגוריי, ובמקום בו אני מתארח?

הסבר הבעיה: השאלה מתחלקת לשתי סוגי בעיות:
א. אני כבד פה, אין כל אדם מבין את דיבורי ובמיוחד במקום שאינני מוכר עלול הציבור לא להבין אותי כלל, ולכן אין באפשרות הציבור לענות על ברכותיי כאשר אני עולה לתורה.
ב. בשו''ע כתוב: העולה לתורה חייב בקריאה עם בעל קורא . מדיני הלכה זו יש ספק בעלייתי לתורה, כיוון שאיני יכול לבטא את המילים באותו קצב של הבעל קורא (על כך יבוא הסבר בהמשך תשובתנו).

תשובה:
הקדמה:
בבואנו לבאר עניין עליה לתורה עלינו להדגיש:

עובדים זרים ברפת

שלום קוראים יקרים,

כאן נעסוק בסוגיה שלכאורה איננה קשורה אליי, אבל לצערי ...
אני קבוצניק דתי. בקבוצי עתה דנים בתורנות שבת ברפת הקבוץ. אם להוסיף לחברים העושים תורנות במסירות עוד חברים נוספים או להכניס לרפת עובדים זרים. הדילמה קיימת, מפני שחרטנו על דגלינו "עבודה זרה" בקבוצנו לא תהיה. שתי נקודות על לבי בדבר זה.
1. הרב קוק זצ"ל אמר, במשק חקלאי לא יתכן שלא יהיה גוי של שבת. מי אנחנו שנחלוק על הרב קוק?
2. בקבוצנו עובדים בענף הסיעוד עובדים זרים. ברצוני לשאול, האם אני פחות חשוב מפרה. שבפרה יטפל חבר הקבוץ ובי יטפל עובד זר?
חשבו על זה!!
להתראות שאול

תלוי באחר

שלום רב
אני זקוק לעזרה בחיים מאחרים ואזדק אליה עד סוף חיי.
מדוע עזרה? במה עזרה?
אני נכה, לכן אני צריך עזרה טכנית בלבד!
המטפל שלא שפר עליו גורלו. מנסה לעתים להשתלט על חיי. במה דברים אמורים: להחליט עבורי, לנהל לי סדר יום וכו'
מדוע שליטה זו?
צריך לראות שליטה זו. בראיה כללית. ז"א, כל אדם קודם חושב על עצמו ומה שטוב לו. אולם, אם יחשוב רגע נוסף יבין, שהוא נקודה אחת קטנה בתוך העולם. אולי כך יידע כל אדם את מקומו בעולם.
חשבו על זה!
להתראות בפרק הבא
שאול

אילם בקריאת שמע

משנה (כ,ב). בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהם ולאחריהם.
רש"י מסביר את הסיבה שבע"ק יוצא י"ח ק"ש בהרהור, כיוון שק"ש היא מדאורייתא. בברכות שלפני ואחרי ק"ש בע"ק א"י בהרהור, כיוון שברכות אלה מדרבנן.
גמרא (שם) נחלקו האם הרהור כדבור דמי או לא, אמר רבינא, זאת אומרת: הרהור כדבור דמי.
רב חסדא אמר: הרהור לאו כדבור דמי.
רוב הראשונים פסקו שהרהור לאו כדבור דמי, ולא יצא ידי חובה מי שהרהר ק"ש או ברכות.

בדיקת מאמר בנושאים חגים

כאן יהיה הפירוט של המאמר

שלב תוכן