פרשת ראה

בפרשת ראה מופיעים שני ציוויים.
ציווי אחד: להרוס ולשבור את כל פריטי העבודה זרה הקיימת בארץ ישראל.
ציווי שני: לבנות את בית המקדש.
התורה מסבירה מדוע לבנות את בית המקדש. הסיבה העיקרית היא להקריב קורבנות. אפילו כאשר אנו גרים רחוק מבית המקדש. אנו עדיין חייבים להקריב בבית המקדש. סיבה נוספת, שיהיה מקום שיוקצה וייוחד לתפילה (צריך לדעת שבעבר לא היו בתי כנסת בכל מקום. בית המקדש היה המקום היחיד שבו התכנסו לתפילה).
בפרשתנו כתוב מתי להתחיל להקריב קורבנות, אחרי שעם ישראל יגמור לכבוש את הארץ וכל עם ישראל ישב בארץ ישראל בצורה בטוחה.

השאלה שברצוני לשאול: מה הקשר בין שני הציוויים שכתבנו בתחילת הדברים? ובנוסף צריך לשאול: מדוע התחלת הקרבת הקורבנות היא אחרי כיבוש כל הארץ כשכל עם ישראל יושב בארץ ישראל בצורה בטוחה?

תשובה: התשובה לשתי השאלות היא אחת. אי-אפשר להתחיל להקריב קורבנות בבית המקדש לפני שהורסים ושוברים את כל העבודה זרה הקיימת בארץ ישראל. כאשר עם ישראל נכנס לארץ בכל הארץ היו עמים שעבדו עבודה זרה. כאשר עם ישראל ראו עבודה זו הם רצו להצטרף אליה, מפני שזו העבודה שהייתה קיימת בארץ ולבם לא היה פנוי לעבוד את ה' בבית המקדש. מפני זה, ראשית עם ישראל צריך להרוס ולשבור את כל העבודה זרה אשר בארץ ובנוסף לכבוש את הארץ ולשבת בארץ בשקט ובבטחה. אחרי כל זה לבם יהיה פנוי לעבוד את ה' ולהתחיל להקריב קורבנות בבית המקדש.

פרשה זו מלמדת אותנו שלפני שאנו מתחילים להתפלל או ללמוד תורה או כל עבודת ה' אחרת. אנו צריכים לגמור את כל עסקינו שאנו טרודים בהם עכשיו ולהיות פנויים לעבודת ה'.