פרשת מסעי

פרשת מסעי תשע"ו

בפרשת מסעי כתובים דינים של ערי מקלט. ערי מקלט הן הגנה לאדם ההורג אדם בשגגה. האדם ההורג בשגגה, גולה (עובר לגור) לעיר מקלט. בעיר מקלט זו, למשפחה של ההרוג אסור להיכנס. ההורג בשגגה יושב בעיר המקלט, עד שהכהן הגדול נפטר. בית הדין חוקרים כיצד הרג את האדם. כאשר המסקנה שההורג הרג בשגגה, אדם זה נשאר בעיר מקלט.

דין נוסף קיים בערי מקלט, כאשר אדם הרג במזיד, מוצאים אותו מעיר המקלט ושופטים אותו משפט צדק

דין נוסף שיש בערי המקלט: בית הדין מבחין בין הורג באונס להורג בשגגה אדם ההורג באונס הוא אדם שהרג את חברו וגם אם היה נזהר מאוד, לא היה יכול למנוע את ההרג משום שלא ניתן לצפות בהם את הסכנה וקשה היה לנקוט באמצעי זהירות כדי למונעה. לעומת זאת אדם ההורג בשגגה הוא אדם שנזהר באופן סביר, ובכל זאת קרה שהרג אדם אבל מסתבר, שאם היה נזהר יותר, לא היה הורג את חברו. בסוף כל החקירות פוסקים את דינו של ההורג. כאשר ההורג, הרג את האדם באונס הוא חוזר לביתו.

השאלה שאנו צריכים לשאול: מדוע דווקא כאן,בסוף ספר במדבר מופיעה פרשת ערי מקלט? ומדוע נותנת לנו התורה מערכת מדויקת של דינים שבהם בכל מצב של הרג, הדין הוא שונה?

התשובה: עם ישראל נמצאים לפני הכניסה לארץ ישראל. בכל ארץ וודאי בארץ ישראל צריכים חוקים ברורים, שבארץ יהיה חוק וסדר.

אנו צריכים ללמוד מפרשה זו. שכל דבר שאנו עושים חשוב שיהיה בו כללים וסדר. לדוגמא: בשיעור בכיתה, אנו חייבים לשבת בשקט ולהקשיב למורה ועוד מספר כללים, אחרת השיעור לא יצליח להתקיים. דוגמא נוספת, כאשר אנו משחקים משחק, אנו חייבים לשחק לפי כל הכללים שלו, אחרת לא יהיה אפשרי לשחק את המשחק.