פרשת מטות

תגיות:

פרשת מטות מתחילה בנושא נדרים. פרשת הנדרים היא קצת מוזרה. פרשת הנדרים אוסרת עלינו לומר דברים מסוימים. לדוגמא: אם אמרתי אסור לי לאכול לחם שעומד על השולחן בפינת אוכל שלי. פרוש הדברים האלה, שאסור לי לאכול את לחם שעומד על השולחן בפינת האוכל. כך כל דבר שאנו אומרים, אנו מחויבים לעשות.

השאלה שאנו צריכים לשאול: מדוע יש השפעה כל כך גדולה על מה שאנו אומרים. עד כדי כך שהשפעה זו מחייבת אותנו לעשות את הדברים שאמרנו?

תשובה: אנו מאמינים שכל פעולה שאנו מבצעים או כל מחשבה שאנו חושבים, הקב"ה מעורב בה. לדוגמא: כאשר אנו הולכים על רגלינו, הקב"ה מעורב בכל צעד וצעד שאנו צועדים. כיצד אנו יודעים דבר זה. מפני שאם הקב"ה לא היה מעורב בפעולה זו, לא היינו יכולים לצעוד צעד אחד קטן, מפני שהקב"ה הוא השליט על הכל וכל הפעולות שלנו מתבצעות בסיועו של הקב"ה . הדברים נכונים גם לגבי הדיבור שלנו. כל דיבור שלנו. הקב"ה מעורב בו. כלומר, הקב"ה מעורב בצד הטכני של הדיבור
צד נוסף אנו בוחרים על מה נדבר ועל תוכן המילים. לדוגמא: אם נדבר דברים טובים או לא טובים. הפרשה שלנו עוסקת בדיבורים שאנו בוחרים לדבר בלי לחשוב עליהם או שאנו מדברים דברי שטות. כגון: שאמרתי שאסור לי לאכול לחם שעומד על השולחן. אמירה זו, אנו בחרנו לומר אותה אך היא אמירה ללא מחשבה היא שטותית. מפני מה אאסור על עצמי לחם זה שהוא טרי וטוב. לאמירה יש השפעה וצריך לחשוב ולבחור לפני כל מילה שאנו מוצאים מפינו ולכן אסור לי לאכול לחם זה.

אנו צריכים ללמוד מפרשה זו, שמאד חשוב להקפיד על הדיבור שלנו ובנוסף לזה, אנו צריכים לחשוב לפני שאנו מדברים.