פסיקת הלכה באופן כללי ובמיוחד למוגבלים

שמי שאול ענברי, אני בן 43 נכה סיפי מלידה גר בקיבוץ שדה-אליהו בעמק בית-שאן. לאחר סיום כיתה יב', הלכתי ללמוד בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. באותה תקופה החלו לעלות לי שאלות, כיצד אני כמוגבל יכול לקיים הלכות שונות. חיפשתי תשובה בספרות הקיימת ולא מצאתי מספיק תשובות. לכן חשבתי לכתוב ספר הלכה למוגבלים. למדתי הלכה ועשתי הסמכה אצל הרב ביגמן ולפני חצי שנה קיימתי ערב השקה לספר הראשון שלי בשם נגישות למקום.
במרכז היהדות עומד עיקרון מנחה של קיום מצוות. בתורה מופיעים הרבה פסוקים על החובה לשמור מצוות. לדוגמא, " לשמר את מצות יקוק ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך". בנוסף התורה אומרת לנו לשמוע לחכמים, באמת אפשר לראות שרוב הספרות של תורה שבע''פ, מתמקדת בענייני הלכה. אפשר לראות מכאן שחלק עיקרי ביהדות זה קיום מצוות. מאחר ומוגבלים אינם יכולים לקיים מצוות בדרך המקובלת, לכן התעוררו בי הרבה שאלות, כיצד עלי לקיים מצוות. חיפשתי תשובות ולא מצאתי. לכן התחלתי ללמוד פסיקה ולכתוב תשובות בנושאים אלה.
ברצוני להציג את דרכי בפסיקת הלכה ועלי להדגיש שהדרך נבנית כל הזמן. בבואי לפסוק הלכה אני משתדל ראשית להבין את הבעיה הניצבת בפניי על כל מרכיביה. לאחר מכן אני לומד את הסוגיה ההלכתית, ומנסה לרדת לעומקה של סוגיה ולהבין את יסודותיה. בתחילת הלימוד, חושב מאד להגדיר מה גדר של ההלכה שאנו דנים בה, כלומר האם ההלכה היא, דאורייתא, דרבנן, גזרה, מנהג וכו'. הגדרות אלו מסייעות לכוון את פסק. נניח שהגדרה של ההלכה היא דאורייתא, עלינו יהיה להחמיר בפסק. כך כל הגדרה והגדרה מסייעת לפסק. לאחר שלב זה, הפוסק נדרש לחשוב מה הפסק הרצוי מבחינתו של השואל ודבר שני מה היא הדרך הרצויה להגיע לפסק. עתה אני אישית מחפש מקור אחד שאני סובר כמוהו. מכאן ועד שאני מגיע לפסק, אני מנסה למצוא מקורות שניתן לסמוך עליהם את המקור העיקרי לפסק שלי. אבל צריך לומר שלעתים אי-אפשר להגיע לפסק הרצוי, מפני הגדר של ההלכה או מפני שאין ראיות לפסק הרצוי. במקרה כזה, הפוסק נדרש לשנות את חשיבתו ההלכתית ולחשוב על פסק רצוי. במקרים רבים אני נזקק לשאול מומחים בנושא הנידון. המומחים הם, מצד אחד רבנים ופוסקים ומצד שני אנשי מקצוע המבינים בנושא. כך אני עושה עד אשר הסוגיה מתיישבת בדעתי. בסיום כל סוגיה אני מרגיש שהגעתי לאמיתה של תורה. הרגשה זו נותנת הרגשה נוספת, של חביב אדם שנברא בצלם אלוקים. במה דברים אמורים, נניח שפסק ההלכה, הוא לאסור על המוגבל דבר מסוים. דבר זה לא קל לאסור על המוגבל. מפני שלעתים איסור זה מגביל את המוגבל במגבלה נוספת על המגבלות הקיימות. למרות מצב עדין זה, נראה לי שעצם איסור זה, אפשר לומר חביב אדם שנברא בצלם אלוקים. מפני שאיסור זה הגיע מאמיתה של תורה.
אביא דוגמא לשאלה שעסקתי בה. האם מותר לאדם חרש אילם לתקשר באמצעות מחשב בשבת?
ראשית יש להבין את החשיבות העצומה של תקשורת חופשית של החרש אילם. כלומר אדם זה מתקשר בימי החול בצורה רגילה ע''י כתיבה במחשב וכן המשוחח עונה לו ע''י כתיבה במחשב. אפשר לומר שהמחשב פתח את העולם בפני החרשים והאילמים בכל המובנים ובפרט בתחום התקשורתי. בשבת קיימת בעיה עם תקשורת זו. מצד אחד, כיצד נתיר הפעלת מחשב בשבת. מצד שני, הייתכן לומר לאדם זה אל תתקשר בצורה רגילה תתקשר בתקשורת מינימאלית, באמצעות שאלות שהתשובה עליהן כן או לא, לדוגמא האם אתה רוצה לשתות. ללא הבנה בסיסית זו, אין טעם לפוסק לפתוח את ספרי ההלכה. לאחר מכן, יש לדון האם יש איסור בחשמל במחשב מבחינה מלאכת שבת ומהי דרגתו של איסור זה. וכן יש לדון האם יש איסור בכתיבה ובמחיקה במחשב מבחינה מלאכת שבת ומהי דרגתו של איסור זה. אם מגיעים למסקנה שמלאכות אלו דרבנן או פחותות מדרבנן, אפשר להמשיך את הדיון ולתת סיוע נוסף. אחר שהבנו את החשיבות העצומה של תקשורת חופשית. עלינו לשאול האם יש בתקשורת זו משום כבוד הבריות מבחינה הלכתית. מפני שהמושג "כבוד הבריות" שלנו, אינו בהכרח המושג ההלכתי.

תגובות

עבודה סמינריונית

שלום הרב שאול
שמי אביעד יחיאלי ואני סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בר אילן.
ברצוני לכתוב עבודה סמינריונית על קידושי בעלי פיגור שכלי ומעמדם משפטי לעניין מתן עדות.
אשמח אם תוכל להפנות אותי לספרות הלכתית - בעיקר לספרות השו"ת, וכן לדברים שכתבת בנושא.
כל טוב,
אביעד
0544287377

עבודה סמינריונית

שלום הרב שאול
שמי אביעד יחיאלי ואני סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בר אילן.
ברצוני לכתוב עבודה סמינריונית על קידושי בעלי פיגור שכלי ומעמדם משפטי לעניין מתן עדות.
אשמח אם תוכל להפנות אותי לספרות הלכתית - בעיקר לספרות השו"ת, וכן לדברים שכתבת בנושא.
כל טוב,
אביעד
0544287377