מכשירי חשמל בשבת

תגיות:

שאלה האם מותר להשתמש בשבת במכשירי חשמל. ללא גרמא, לאדם הנזקק, כגון עגלה חשמלית, קלנועית, מנופי הערמה, מעבר תכניות במכשירי שמיעה וכו'

תשובה
מבוא
קיימת בעיה עם מכשירי חשמל בשבת המופעלים ע''י גרמא. אפשר לחלק בעיה זו למספר סיבות.
• מכשיר הגרמא אינו פועל סדיר.
• מכשיר הגרמא קשה להפעלה אצל אנשים שאינם מבינים את עיקרון הגרמא.
• לעתים מכשיר הגרמא מקלקל את המכשיר שעליו הוא מותקן.
• עלות מכשיר הגרמא יקרה מאד, משום שמכשיר הגרמא נבנה ליחידים.

מסיבות אלה אני מבקש לבדוק סוגיה זו.

חשמל בשבת

חשמל כאש
כאשר דנים בסוגית חשמל בשבת. שואלים מפני מה אסור החשמל בשבת. אחת השיטות בהלכה שחשמל הוא אש וחייבים עליו משום מבעיר.
צריך להגדיר את מלאכת הבערה ע''מ לקבוע אם ומתי הנחה זו נכונה.
הרמב"ם (הל' שבת פי"ב, ה"א) פוסק: "המבעיר כל שהוא חייב, והוא שיהא צריך לאפר, אבל אם הבעיר דרך השחתה פטור מפני שהוא מקלקל, והמבעיר גדישו של חבירו או השורף דירתו חייב אע"פ שהוא משחית, מפני שכוונתו להנקם משונאו והרי נתקררה דעתו ושככה חמתו ונעשה כקורע על מתו או בחמתו שהוא חייב, וכחובל בחבירו בשעת מריבה שכל אלו מתקנים הן אצל יצרן הרע, וכן המדליק את הנר או את העצים בין להתחמם בין להאיר הרי זה חייב, המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב".
שו''ת משפטי עוזיאל (בשאלות הזמן סי' יז) מסביר מדוע חייב מבעיר. ז''ל "ולענ"ד נראה ברור דמושג הבערה נאמר גם על דבר שאינו כלה באש, ומקרא מלא דבר הכתוב והסנה איננו אוכל (שמות ג' ב') ומגופה של הלכה זו מוכח כן שהרי באסור מבעיר צריך אחד משני תנאים: א' שיהיה צריך לאפרו. ב' להתחמם או להאיר (הרמב"ם שם /ה' שבת פי"ב ה"א/) הא למדת שכל הדלקה שיש בה צורך תועלתי, חשובה מלאכה ואסורה בין שיהיה בה כלוי דבר הנשרף או לא. ומדין זה היה ראוי לאסור גם הדלקת המתכת אם היא עשויה להתחמם או להאיר. אלא הואיל ואין האש נאחזת בו אלא שהיא מתחממת ובהצטננותה חוזרת לכמו שהיתה, אין זה בגדר מלאכת הבערה. דלא אסרה תורה אלא הבערת אש הלכך המחמם את הברזל אפילו אם הוא נעשה גחלת ואפילו כשהוא מתכוין להתחמם או להאיר אינו חייב משום מבעיר". מדבריו שזו הסיבה לחיוב תולדת מבעיר בפי"ב.
בעל מנחת שלמה זצ'ל (חלק קמא סי' יב) אומר שמנורה עם חוט להט חייבים על הדלקתה משום מבעיר. למרות שאין בהדלקתה צירוף (צירוף – חיבור שתי מתכות יחד ע''י אש) והרמב''ם חייב מבעיר על מתכת רק כאשר יש צירוף. הרב שלז''א נותן שני טעמים לחייב
א. אין לדעת אם מתכוונים לצרף.
ב. מנורה זו נותנת אור. הרב אומר אמנם הרמב''ם כתב שמתחייב על צירוף מתכות משום מבעיר אבל הרמב''ם הוסיף וכתב שמתחייבים על להאיר אור משום מבעיר.
הציץ אליעזר זצ'ל (ח''א סי' כ פ''ו) הוסיף לבאר בלשונו הצחה, מדוע הדלקת מנורת להט נחשבת למבעיר. זה לשונו, "היוצא לנו מדברי המהרש"ם שיסוד דברי תשובתו הם על הנחות אלה. (א) שי"ל שאין בו מלאכה דאורייתא כיון שלא היה כמוהו במקדש (ב) דליכא בכה"ג משום הבערה וכיבוי מפני שאינו אש ממש ואינו שורף החוט ברזל כאש דידן והוא רק אור האשיי הטמון בטבע חוטי הברזל (ג) דליכא משום כיבוי מפני שנשאר שם כח האשיי אם יחזור ויתחבר בחוט השני.
ושתי הנחותיו האחרונות בעצם מהות אש החשמל אינם מתאימות כלל למציאות, וניכרים הדברים שהגאון המהרש"ם ז"ל לא התחקה על טיב מהות החשמל. וכאשר נבאר. ע"ד הנחתו הראשונה שאינו אש ממש ואינו שורף החוט ברזל. באה המציאות ומטפחת ע"ז, שהרי מעשים בכל יום שקלקול בחוטי החשמל. או חיבור קצר שאינו איטי של שתי חוטי החשמל הפזי והאפס גורם להרמת החום ולהתפרצות הזרם החשמלי בסער וקצף ובלהב אש גדולה ונוראה השורף את כל סביבותיו ואף בנינים שלימים, ולכך לשם שמירה משריפה מתקנים בכל בית שנמצא בו חשמל, פקקים בתוך מרכז החשמל שבבית העשוי כמין ארגז קטן, ותועלתם הוא שבתוכם עובר חוט דק מאד ותיקף /ותיכף/ כשמתרומם החום הוא נמס ונפסק ויחד אתו נפסק גם זרם האש.
גם קח חתיכת נייר ושים סמוך לאדמימות האש של תנור חשמלי ותראה איך שבין רגע יאחז הנייר בלהבה וישרף, בדיוק כאילו נגעת אותו אל גחלת בוערת".
רוב הפוסקים פוסקים, הדלקת מנורת להט חייבים עליה משום מבעיר.

חשמל לא כאש
אחר הדיון בחוט להט ומסקנתנו שעל הדלקתו חייבים עליה משום מבעיר. עלינו לברר האם מעגל חשמלי שאין בו מתכת שמתלהטת גם כן יש איסור?
קיימת שלוש דעות בהלכה לגבי מעגל חשמלי

א. מבעיר - הרב קוק זצ"ל (ארח משפט א"ח סי' עא) אומר, שכל אש בוערת ומתחממת נקראת אש. לדוגמא במעשה הסנה, כתוב: "והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוכל". במעשה זה הייתה בעירה, אבל שריפה לא הייתה בסנה, אע"פ זה התורה משתמשת במילה "אש". הרב אומר: "הפעולה של הדיבור על האש המתהוה ע"י הזעזוע שבמגפון, שמחולל את הניצוץ האלקטרי, שבא ע"י ההזרמה החשמלית". ניראה שמכוון שנוצר ניצוץ, הדבר יחשב לאש. לכן דעתו, שחשמל תולדת מבעיר הוא. הרב שלז"א זצ"ל אומר, שבזרם חשמל אין כלל הולדת. כך הרב שלז"א (שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ט): "אף שהגאון בעל ערוך השלחן זצ"ל מצדד בירחון "בית ועד לחכמים" להתיר הדלקת חשמל ביו"ט, היינו מפני שלא ידע שזרם איננו כלל אש והלוחץ על הכפתור כדי להדליק הוא ממש מוליד אש שלא היה כלל מקודם, וכמו שהוא מעיד שם על עצמו שאיננו יודע היטב אופן הדלקת חשמל, ובאמת השיבו לו יודעי דבר והשיגו עליו באותו הירחון, וכמוהו היו עוד גדולי תורה שלצערנו טעו בזה, וגם יש אשר שגו לחשוב שכל סגירת מעגל של חשמל בשבת יש בו משום מבעיר אע"ג שאינו מדליק כלל שום אש, בחשבם את עצם הזרם לאש+ משום איסור המצאת אש ביו"ט, אשר לדעת הט"ז בסי' תק"ב איסורו מן התורה ולא רק מדרבנן". דברי המנחת שלמה, שפתיחה וסגירת מעגל חשמלי איננה אש, משאיר אותי בצ''ע.

ב. בונה – חז"א זצ"ל (בספר חזו"א חלק או"ח סי' נ' אות ט') אומר: " תיקון מנא קרוב לבונה ממש כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות היינו דוקא בהרכבה של ב' גשמים שאפשר לחשבן כשנים משתתפין בפעולה אחת אין התקעה מכרעתן לגשם אחד כל שפירוקן נחוץ לטיח של הנמוך, אבל תיקון צורה להגשם ונעשה ע"י זה שימוש, ודאי חשיב בונה, ואף אם השימוש הוא לשעות מיוחדות ואח"כ פוסקו, דהפסיקה היא מכאן ולהבא והצורה הראשונה אינה בת פירוד מן הגשם - ואחרי שההדלקה הוא בנין הכבוי הוא סותר". עכ"ל ." הרב שלז"א זצ"ל אינו מקבל את החזו"א וכך אומר שלז"א (שו"ת מנחת שלמה ח"א סי"א): " דכיון שעשוי תמיד לפתוח ולסגור איך אפשר לחושבו כבונה בשעה שאין זרם בחוטים ולא נעשה כלל שום דבר, הא לא גרע מכיסוי בור ודות שיש להם בית אחיזה, וגם הוא עצמו נו"נ בארוכה בחלק א' סי' מ"ז בעיקר הדלקה וכיבוי של חשמל והפריז על המידה לומר דאיסורו רק מדרבנן עיי"ש, ואיך לא כתב דמ"מ אסור משום בונה וסותר,". כך לכל אורכה של התשובה, הרב שלז"א מוכיח שאין בחשמל איסור בונה.

ג. הבית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ל"א בהשמטות) נשאל האם מותר לדבר בטלפון בשבת? הבית יצחק עונה שדבר זה אסור משום מוליד. הב"י משווה את זרם חשמל, להולדת ריח בבגדים. הגמ' אומרת, אסור להוליד ריח בבגדים ביו"ט. כוונתו, לפעולת הזרם החשמלי הנמשכת לאורך זמן כמו בהולדת ריח בבגדים הנמשכת לאורך זמן. בית יצחק זה נתקבל על מספר פוסקים. אולם הרב שלז''א זצ'ל השיג עליו.
המנחת שלמה אומר (מנחת שלמה ח"א ס' ט) איסור הולדה מתקיים רק בדבר חדש שנוצר (כגון: הולדת ריח בבגד המיוחד לכך). הגדרה זו מביאה את הרב שלז"א לומר, שהחשמל אין זה מוליד או בונה, כיוון שהחשמל מפסיק ומתחדש הרבה פעמים במשך היום. אפשר להשוות פעולה זו לדבר רפוי המחזירים אותו למקמו לעתים קרבות. הערה נוספת מוסיף, "נלענ"ד דמה שהוא סובר שם שיש איסור מוליד אינו אלא תחלת ההתקשרות שהוא עושה מעגל חשמלי ומוליד זרם, אבל לא מה שמדברים אח"כ לאחר שהמעגל נשלם וכבר יש ביניהם קשר " הרב שלז''א זצ'ל עוד מוסיף הערה נוספת מאד חשובה. זה לשונו: "אך חושבני שהמון העם אינו יודע כלל להבחין בכך ויכול לטעות ע"י זה לומר שמותר גם להדליק ולכבות את החשמל בשבת, ולכן אף לדידן אין להתיר דבר זה כי אם במקום צורך גדול, וכעי"ז מצינן בשאילת יעבץ הנ"ל דאע"ג שסובר דעריכת שעון בשבת דומה לפתיחת וסגירת מנעול דשרי, אפי"ה כתב שלמעשה נכון להחמיר מפני שנראה בעיני הבריות כתיקון כלי וכ"ש כאן". בסוף הדיון בבית יצחק, הרב שלז''א אומר שהדבר צריך הכרעה.
הרב שלז''א הולך עם שיטתו זו ופוסק לאמו, שמותר להשתמש בשבת במכשיר שמיעה לכל דבר ועניין. במנחת שלמה (תנינא ב-ג סי' כה) פוסק כך, "ועשיתי מעשה להתיר - לאמי מורתי תחי' שלצערנו הגדול כבדו אזניה משמוע - להשתמש בשבת במכונה שקולטת קול המדבר ומקרבתו לאוזן השומע והוא ממש "טלפון קטן" שפועל ע"י אבן חשמלי, ויש בתוך המכונה כפתור לפתוח ולסגור תמיד את הזרם היינו לפתוח בשעה שרוצים לשמוע ואח"כ סוגרים כדי שלא יכלה כח החשמלי של האבן לבטלה וגם מפני רעש המכונה שקשה לסובלו תדיר, והתרנו לפתוח ולסגור בשבת ויו"ט [בסוג זה שאין שם מנורות, וגם לא להכניס אבן בשבת כי זה דומה להכנסת רצועה חדשה תוך מנעל ישן שכתב המג"א בשי"ז דאסור]".
לעומתו הציץ אליעזר זצ'ל (ח''ו סי' ו') אוסר הפעלת מכשיר שמיעה משתי סיבות:
א. כלוי הבטריה, שזה אסור משום מכבה.
ב. בחיבור הראשוני של המעגל יכולים להיות ניצוצות אש.
אפשר להשיב על טענותיו של הציץ אליעזר מתוך מקומות אחרים בציץ אליעזר:
א. הציץ אליעזר (ח''א סי' כ פ''ז)מגדיר מה הוא כבוי דאורייתא. כבוי מדאורייתא זה כלוי מתכות. בבטריה אין מתכות ולכן יש רק כבוי מדרבנן.
ב. הציץ אליעזר (ח''א סי' כ פ''י) אומר, "והנה סברתו הראשונה של הגאב"ד דרישא שאין לאסור מטעם שע"י סגירת זרם העלעקטר נולד כח עלקטר, משום דלא דמי למוליד ריחא שהוא דבר המורגש באחד מחמשת החושים, אבל כח העלעקטרי אינו מושג לאחד מחמשת החושים, היא באמת טובה ומתקבלת על הלב".
ראינו שלוש דעות בדבר מעגל חשמלי
1. מבעיר – הרב קוק. הרב שלז''א אומר שכמה גדולי תודה טעו וחשבו שזרם חשמל כאש.
2. בונה – חזון איש. הרב שלז''א אומר כיוון שחשמל יכול להתנתק בכל רגע אין זה נקרא בונה.
3. מוליד – בית יצחק. הרב שלז''א אומר מוליד במעגל חשמלי, זה רגע ההתחברות של המעגל החשמלי אבל אח''כ אין זה מוליד.
4. אין איסור – הרב שלז''א
שוב נחזור על המשפט של המנחת שלמה, "אך חושבני שהמון העם אינו יודע כלל להבחין בכך ויכול לטעות ע"י זה לומר שמותר גם להדליק ולכבות את החשמל בשבת, ולכן אף לדידן אין להתיר דבר זה כי אם במקום צורך גדול". לכן הוא מתיר לאמו להדליק ולכבות מכשיר שמיעה. היביע אומר (או''ח ח''א סי' יט אותיות יח-יט) התיר רק להגביר ולהנמיך את עוצמת הזרם.

כבוד הבריות
ניראה לי לומר, שבשאלתנו יש את המושג "כבוד הבריות" באופן ברור ביותר. בד"א: רשימת מכשירי חשמל הנקוטה בשאלתנו. הם משמשים את האדם המוגבל לצרכים של כבוד הבריות. מסקנה זו מקורה בסוגיית הגמרא (שבת פא,ב) לגבי ליטול אבנים ולעלותם לגג או ליטול צרור עשבים כדי לקנח. התירו דברים אלה, משום כבוד הבריות. הכלל המאפשר להשתמש במושג "כבוד הבריות" הוא, בכל פעם שישנה מצווה לא תעשה מדרבנן כגון: טלטול וכנגדה עומד השיקול של כבוד הבריות. במקרה זה, כבוד הבריות דוחה לא תעשה. בדרך זו מתיר הציץ אליעזר לטלטל מכשיר שמיעה. ז"ל בשו"ת (ציץ אליעזר חלק ו סימן ו): "למדנו מהאמור דהותרה איסור טלטול מוקצה משום כבוד הבריות שלא יתבזה האדם מגרמת אי הטלטול בעיני עצמו ובעיני הבריות באיזה דרך שהוא. וא"כ לפי"ז הרי נדמה דאין לך כבוד הבריות גדול מזה כמניעת בושה ובזיון מהחרש מאי שמעו לקול המדברים אליו, דאין לתאר גודל החרפה ובושת הפנים ואי הנעימות הנגרמת לו מדי בואו בין אנשים ובבית הכנסת והוא בודד לו, אינו מקשיב להנעשה, ולא יכול להשיב למה ששואלים אותו, באופן שאיכא בזה משום כבוד הבריות יותר מהנידונים האמורים, ועוד זאת, בבשתו זאת מעורב גם צער רב על ביטול תפלה בצבור ושמיעת קריאת התורה ואמן יהא שמיה רבה וקדושה ובכדומה בביטול קיום חביל מצות קלות וחמורות, ולכן שפיר יש להתיר טלטול מוקצה משום כבוד הבריות גדול כזה ולהתיר לחרש לשאת בשבת מכונת – החרשים". אם הציץ אליעזר התיר לטלטל מכשיר שמיעה,מפני סיבה זו. ניראה לי להתיר רשימת מכשירי חשמל הנקוטה בשאלתנו משום כבוד הבריות. כפי שראינו למעלה שרוב הפוסקים פוסקים שחשמל מדרבנן.

כללו של דבר: הפוסקים שפוסקים שחשמל מדרבנן, יתירו מכשירים אלו מפני כבוד הבריות וצורך גדול. הרב שלז''א זצ'ל הפוסק שאין איסור בחשמל, לא נצטרך לומר שיתירו מכשירים אלו מפני כבוד הבריות, אלא הם מותרים בפני עצמם.

סיכום:
לאור הדברים שהבאנו, נראה לי שראוי ללכת לשאול מורה הוראה על כל מכשיר ומכשיר ולדון עמו עם יש צורך ממשי בהפעלת המכשיר או כבוד הבריות ששבת לא תהייה קלה בעיננו. עם מותר להדליק ולכבות מכשיר שאין לו נורה להט כגון: עגלה חשמלית, קלנועית, מנופי הערמה, מעבר תכניות במכשירי שמיעה וכו' עוד הוסיף שיש להטעין מכשירי חשמל ע''י שעון שבת ואם יש אפשרות להחליף סוללות מע''ש עדיף.