אילם המדבר ע"י מכשיר

אילם המדבר ע"י מכשיר

שאלה: אדם שאין לו מיתרי קול ונעזר במכשיר דיבור בכדי לברך האם רשאי לעלות לתורה?

תשובה: לצורך ביאורנו ההלכתי בנושא, נזדקק להשוות מכשיר זה למכשיר שכבר הפוסקים נתנו עליו את דעתם. היות ולא מצאנו התייחסות גרידא למכשיר זה בין הפוסקים ואכן נשווה מכשיר זה לרמקול דהיינו שמכשיר הדבור פועל על עיקרון הרמקול (מבחינה טכנית) ולמרת השוואה זו יש קצת הבדל בין המכשירים. ההבדל ניכר בכך שרגישות מכשיר הדבור לקול גבוה יותר מן הרמקול. והדבר השווה בין המכשירים הוא בכך שפעילותם חיצונית לגוף, ולכן ראינו מקום להשוואה. אם כן ראינו כי מכשיר דיבור זה דינו כרמקול, ונברר תחילה את ההלכה לגבי רמקול.

א. דין "שומע כעונה"

כמו שבארנו במאמר בענין כבד פה שרשאי לעלות לתורה מפני שאומרים אנו את הכלל של שומע כעונה בקריאת התורה ( ט"ז על ש"ע או"ח קמא,ג,: מ"ב קלט,ג, סמ"ק י"ב: ערוך השולחן קלט,ג')
ואין אנו חוששים לדין שהעולה לתורה חייב לקרוא עם הקורא במקרים אלו.
ועוד יש מקום להדגיש שאדם המדבר בעזרת מכשיר זה עדיף שלא יקרא עם הקורא מפני שקולו של המכשיר חזק וכאשר קול המכשיר חזק אסור לקרוא משתי סיבות:
1. תרי קלי לא משתעי- שני קולות לא נשמעים (מגילה כא:)
2. מדברי הזוהר על פרשת "ויקהל" שנאמר שם שחייב לקרות בתורה לבד ולא יקראו שניים יחדיו, כהשוואה למעמד הר סיני שמשה קיבל התורה לבד.
(ניתן לראות את הנושא בהרחבה במאמר- "כבד פה העולה לתורה" בחלק ב')

ב. דין אמירת הברכות

בגמרא במסכת מגילה כא: וכן הביאו להלכה ערוך השולחן או"ח קל"ט סעיף ו', שברכות התורה תוקנו משתי סיבות והן:
1. שידעו ציבור המאחרים והיוצאים באמצע קריאת התורה כי יש ברכת התורה לפניה ולאחריה ולא יחשבו שישנה קריאה ללא ברכה לפני או ללא ברכה אחריה (זו הסיבה אותה מביא הגמ' במגילה)
2. שיהיה ניכר שעולה לתורה- ע"י הברכות שמברך.
ע"פ סיבות אלו: למדבר בעזרת מכשיר אין כל בעיה מפני שמברך והקול שיוצא מן המכשיר ברור והציבור רואה ומבין שישנה ברכה לפני ולאחרי העלייה לתורה וכן ניכר לכל שעולה הוא לתורה.