חנוכיה חשמלית

חנוכיה חשמלית – שאול ענברי

שאלה: האם אדם שאינו יכול או המתקשה להדליק חנוכיה רגילה, יהיה לאדם זה מותר להדליק ולברך חנוכיה חשמלית?

תשובה: ראשית נראה מה עיקר מצוות נר חנוכה . הגמרא בשבת (כא, ב) אומרת: "מצות חנוכה נר איש וביתו". לשם מה צריך להדליק נר בחנוכה, לזכר הנס שהיה במקדש. מצווה זו כל כך חשובה, שאמרו שעני מוכר את כסותו וקונה מכסף זה שמן לנר חנוכה. המ''ב (סי' תרעא ס''ק ב) מסביר את החשיבות בהדלקה נר שאפ' העני צריך להדליק נר חנוכה. מפני פרסום הנס.
רוב הפוסקים, פסקו שהדלקה חייבת להיות בשמן. מפני שהנס במקדש היה בשמן. דבריהם נסמכים על בעל המאור, הר"ן והרשב"א. ראשנים אלו, משווים את מנורת המקדש לנר חנוכה.
בעל המאור והר"ן אומרים – בעל המאור, הרשב"א והר"ן מסבירים את האיסור להשתמש באור נרות חנוכה כנובע מההשוואה של נר חנוכה למנורת המקדש. הסברם, כשם שהיה אסור להשתמש באור המנורה במקדש. כך אסור להשתמש באור נ"ח. כך סובר הרשב"א.
פתחי שערים (שבת כא,א) כתב, נ"ח ללא פתילה א"י בו. דעתו נסמכת על הרשב"א, שאמר (שבת כא,ב): " אמר ר' ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. וטעמא דמילתא משום דעל ידי נס שנעשה במנורה תקנו והלכך עשאוה כמנורה שאסור להשתמש לאורה". בשו"ת דבר אליהו (סי סג) פוסק כך. בהבאת הדברים הוא נסמך על מספר השוואות בין מנורת המקדש לנ''ח. מסקתו שאי-אפשר לייצור זהות אלא רק אפשר לדמות שני דברים אלו, כדברי הר''ן והרשב''א. להלן הביא מספר השוואות שיראו מסקנה זו.
1. במנורת המקדש הדליקו רק בשמן טהור ובנ''ח מדלקים בשמן שאינו טהור.
2. מנורת המקדש דלקה כל הלילה ונ''ח דולק רק לזמן קצוב.
3. אביי היה מדליק נר חנוכה בשמן שומשמין, מפני ששמן זה דולק יותר זמן למרות שאת המנורה הדליקו בשמן זית.
בשו''ע הרמ"א מתיר (בסי' תרע"ג סע' א): "להדליק בנר של שעוה, כי אורן צלול כמו שמן". הרמ"א משווה בצורה ברורה אור של נר שעווה לאור שמן וכך פסקו, המאירי וח"א וברכ"י וא"ר ומחה"ש. הרב עובדי'ה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר (ח"ג סי' לה) מסכים עם הרמ"א. הרמ"א (בדרכי משה ר"ס תרעג) כותב: "שהמהריל היה נוהג להדליק בשמן והמנהג הפשוט להדליק בשעווה"
הרמ"א מוסיף לעניין הזכרת הנס ופוסק (או"ח סי' תרע"א סע' ז): " ומ"מ יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל; ואף כי אין היכר רק לבני הבית, מ"מ היכר קצת מיהא בעי". שיטה זו חוזרת למקור טעם החג, שהוא פרסום הנס.כפי שראינו בשו"ת דבר אליהו (שהבאנו לעיל) שאמר, שצריך לדמות ככל שאפשר נ"ח למנורת המקדש. שו''ר בשו''ת ציץ אליעזר (ח''א סי' כ פי'''ב) שכתב, "ולפי הנ"ל אין גם מקום לחלק ולומר דרק שמן בלא פתילה כשר אבל לא פתילה בלא שמן, מכיון שעיקר הנס היה בשמן, מכיון שהא הרי כשר גם בשל שעוה, ומשמע שעיקר המצוה שיראו נרות דולקים ויתפרסם הנס" ע''ש.
לאור היתר הרמ"א להדליק בנרות שעווה, אנו נוכל לומר שנדליק באור נרות חשמל. בהנחה שנקבל השוואה זו, של הרמ"א. נוכל לומר שאור החשמל צלול כמו השמן והשעווה. כאשר נתבונן בדברי המהרי"ל, נוכל לומר שהשינוי משמן זית לנרות שעווה. נבעה משנוי של מציאות (כלומר, עצי זית אינם גדלים באירופה). מסקנתי משינוי זה, שכאשר אין יכולת להדליק באש. ניתן להדליק בחשמל. (הפסיקה של העטרת זקנים (ר"ס תרעג) האוסרת נר שעווה, משום שאורם זהה לאור אבוקה ולא לאור נר. קיימות היום נורות המאירות כאור נר ולא כאור אבוקה).
עד כה ראינו שאפשר להדליק נר חנוכה בחשמל, משתי סיבות:
1. אי-אפשר לייצור זהות מושלמת בין מנורת המקדש לנ''ח ולכן אפשר להדליק חנוכיה חשמלית למרות שעדיף להדליק בשמן או בנרות של שעוה.
2. בחנוכייה חשמלית קיים בה היכר קצת, כאשר נעמיד אותה במקום מיוחד. כדברי הרמ''א (או"ח סי' תרע"א סע' ז).
עתה צריך לברר אם הדלקה בחשמל נקראת הדלקה? בחנוכה עיקר המצווה היא להדליק נר לעומת שבת שהעיקר בנר שיהיה אור בבית. משום כך עלינו לדון בשאלה זו. הרב שז''א זצ'ל (מנחת שלמה קמא סי' יב) פוסק, "שהזרם עצמו רק במרוצתו משפשף ומחמם את החוט שמתנגד לו עד שהוא נהפך לאור ושורף ונקרא אש, אבל לגבי הזרם עצמו לא שייך כלל לומר שהוא אש לא בתחלה ולא בסוף". בשו''ת זה הרב מוכיח שהדלקת מנורת להט זו תולדת מבעיר לעומת זרם בחטי החשמל שאין בו תולדת מבעיר. בשו"ת יביע אומר (ח"ג סי' לה) הביא את שו"ת ים הגדול (סי' לב) הפוסק: "אולם י"ל דמ"ש הדלקה עושה מצוה, דברו בהוה, שכל הנרות שבזמנם היו נדלקים באש, ולעולם גם נרות חשמל המאירים ע"י דפיקת הכפתור מקרי הדלקה. וכן נראה בעיני, אף שאין לי לע"ע הוכחה ברורה. ע"כ". שו''ר בשו''ת ציץ אליעזר (שם) שהדלקתה בחשמל נקראת הדלקה ע''ש. כן ראיתי אצל הרב יוסף משאש בשו''ת מים חיים (סי' רעט) שמתיר להדליק נר חנוכה בחשמל. אחד מנימוקיו, שהדלקת זו נקראת הדלקה, מהסיבה שנאסר להדליק בשבת וביו''ט אור.
צריך לומר שהרב שז''א מתיר בשעת הדחק להדליק חנוכיה חשמלית ה והרב עובדי'ה יוסף שליט"א מתנגד לים הגדול, מפני שלדעתו הדלקה צריכה להיות בשמן כפי שהיתה במקדש. כבר למעלה דנתי והוכחתי שלע"ד הדמיון א"צ להיות דווקא בשמן. נוסף לכך, נורות להט יש להן אורך חיות מסוים. כפי שלשמן יש אורך חיות מסוים. מסקנה, שהדלקה בחשמל נקראת הדלקה. לכן אפשר להדליק ולברך.
עתה צריך לשאול מדוע אפשר לברך.
שערים מצוינים בהלכה כותב, כאשר אדם שכח לספור את העומר יום אחד, מותר לאדם זה להמשיך לספור בברכה בלילה לאחר מכן. הטעם להלכה זו, כותב בעל שערים מצוינים, כיוון שאם נאמר לספור ללא ברכה. אנשים לא יספרו כלל, משום הרמה הדתית. לכן במצב זה יספרו בברכה.
מו'ר הרב שמואל דוד שליט''א פסק "הסיבות לאסור הדלקת נר חנוכה בחשמל אינן הכרחיות, ויתכן שהדבר מותר. אבל רוב ככל הפוסקים האחרונים הסיקו לאסור, בין מטעם ודאי ובין מטעם ספק. ואף על פי שנוטה אנכי להתיר לא מלאני לבי, אך נראה שאין למחות ביד המברך על חנוכיה חשמלית כאשר שאין לו נרות או שמן".
לענ''ד נראה לי שאפשר לברך על חנוכיה חשמלית, מאותה סיבה שבעל שערים מצוינים אמר בספירת העומר.

סיכום: היתר זה כלפי אדם זה שמבקש לקיים בעצמו את המצוה ולא על ידי שליח וכדי לאפשר לו אנו סומכים על דברי המתירים וההיתר הזה הוא ספיציפי במקרה זה משום שיש כאן שיקול שמבקש להתחשב באדם מוגבל יותר שזו אפשרותו היחידה לקיים את המצוה. ידליק בחנוכיה חשמלית שיש בה נורות להט ויברך.