קדיש יתום לאילם

תגיות:

המקור לקדיש יתום נמצא במדרשים שונים, וכן מובא בספרי הלכה שונים בתקופת הראשונים, ביניהם שו"ת הריב"ש (סי' קטו).
לפי מדרש זה רואים שמטרת הקדיש היא שהקהל יענה אמן יהא שמיה רבא מברך ויציל על ידי זה את נשמת הנפטר מדין גיהנם. הרמ"א (יו"ד שעו ס' ד') פוסק שיתום יגיד על אביו ואימו קדיש יתום י"ב חודש (והמנהג לומר י"א חודש), ושם הביא את סדרי הקדימויות כאשר ישנם בבית הכנסת כמה אבלים, מי יזכה לומר הקדיש יתום.
הפוסקים בספרי השו"ת דנים האם מותר לאבלים לומר ביחד קדיש.
בשו"ת חת"ם סופר יו"ד שמ"ה הביא את דברי היעב"ץ בסידורו, שכתב כי מנהג הספרדים, שכולם אומרים קדיש ביחד נכון בעיניו.
בשו"ת בנין ציון קכ"ב השיב לרב שרצה לתקן בבית הכנסת שלו שנבנה מחדש, שיאמרו כולם כאחד, ויצא בחריפות כנגד הרצון לשנות מנהג אשכנז לפיו רק אחד אומר בכל פעם. וכתב שם שזה רק למנהג הספרדים שכך היא כל תפילתם, והוסיף שאין לשנות המנהג, ושאם בזכות אמירת איש"ר מתעלה נשמת המת, הרי שרק בזכות זה שקולו נשמע אומרים הקהל, וממילא אין טעם באמירת שאר האבלים הקדיש בלחש.
ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ט' סימן טו כתב גם כן נגד המנהג שאומרים קדיש בבת אחת, שכל אחד מגביה קולו ומנסה להקדים חברו כדי שיענו לקדיש שאומר הוא, וכתב שבאין ברירה כלל ואי אפשר אלא שיאמרו ביחד, עדיף לסדר שיאמרו כולם כאחד במקום אחד. והביא שמכשול גדול עוד יותר כשאומר אחד בקול והשאר בלחש, והביא בשם הבנין ציון הנ"ל שאין זה מועיל כלל לתקנת המת כנ"ל, ועוד שנראה כשקר בפיהם של אבלים שאומרים לציבור שיברכו את ה', אך מנמיכים קולם שלא ישמע. מדברי הציץ אליעזר ברור שעדיף שכולם יאמרו קדיש כאחד בקול, ולא שיאמר אחד בקול והשאר בשקט.
בשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח י"ד הביא את דברי מהר"א מני, שכתב שיכול לומר בשקט קדיש יחד עם החזן. אמנם הוא הסתפק בזה.

נראה לי על פי כל המקורות הנ"ל, שגם במקום בו נוהגים לומר קדיש כמה אבלים ביחד, שאילם אינו יכול להגיד קדיש יתום מפני שהוא כלל לא נשמע על ידי הציבור. ובמקום אמירת קדיש יכול ללמוד משניות לעילוי נשמת הנפטר, וישכור אחר שיאמר עבורו קדיש.
אמנם אפשר שבמקום שיש חשש לכבוד המתים או החיים אם לא יאמר קדיש במקום שמכירים אותו, יאמר בשקט יחד עם שאר האבלים, ויסמוך על המתירים בזה.