פרק ד משנה א
"בן זומא אומר
- איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר (תהלים קי"ט) מכל מלמדי השכלתי
- איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טו /טז/) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר
- איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא
- איזהו מכובד המכבד את הבריות שנאמר (שמואל א' ב') כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו"
בן זומא מציין ארבע תכונות טובות בבני אדם והן:
- אדם שהוא חכם, זה אדם שלומד מכל אדם. מפני שאם אדם נולד, סימן שיש לאדם זה יש מה להוסיף לעולם ואל יאמר האדם הזה פחות חכם ממני. אלא ישתדל להקשיב וללמוד מאדם זה.
- אדם שהוא גיבור, זה אדם שאינו הולך אחר יצרו הרע. מפני שקל מאד להתפתות וללכת אחר היצר הרע.
- אדם שהוא עשיר, זה אדם שהוא שמח בחלקו ואפילו אדם שאין לו דבר והוא שמח בחלקו. מפני שאדם זה שמח במה שיש לו.
- אדם שהוא מכובד, זה אדם המכבד את הבריות. מפני שאדם זה נותן כבוד לאנשים אחרים. בזכות כך אדם זה זוכה לכבוד מאנשים אחרים.