"הוא היה אומר

1. הכל נתון בערבון
2. ומצודה פרוסה על כל החיים
3. החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת
4. וכל הרוצה ללות יבא וילוה והגבאים מחזירים תדיר בכל יום
5. ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו
6. ויש להם על מה שיסמוכו והדין דין אמת
7. והכל מתוקן לסעודה"

רבי עקיבא אומר שאנו צריכים לדעת שהקב"ה בעל הבית על העולם ואין אנו בעלי הבית על העולם הזה. רבי עקיבא מציג את האמירה הזו בשבע דוגמאות.
שבע הדוגמאות הן:

1. כל דבר הקיים בעולמנו הוא שלנו, אך הוא רק שלנו בתקופת חיינו. שום דבר לא שייך לנו באופן אישי.
2. הקב"ה כביכול יש לו מצודה שיכול לצוד ולראות כל דבר בעולמו בין דבר טוב ובין דבר רע.
3. הקב"ה כביכול מוכר והוא מוכר הכל בהקפה. כלומר, הקב"ה יכול לספוג כל מעשה שלנו, אך כל מעשה הקב"ה זוכר אותו.
4. האדם יכול לעשות כל שעולה על רוחו. אך האדם צריך לדעת שהקב"ה מגיב על כל מעשה.
5. הקב"ה מגיב על כל מעשה, בין מעשה שאנו מודעים אליו ובין מעשה שאין אנו מודעים אליו.
6. יש לסמוך על הקב"ה שדן דין אמת.
7. כל דבר המתרחש בחיינו, הקב"ה סידר והתקין בעולמו.