פרק א משנה ז חלק א

"עשר קללות נתקללה חוה באותה שעה
שנאמר: (בראשית ג) "אל האישה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".
אלו שתי רביעיות דם: אחת דם צער נדה, ואחת דם צער בתולים.
עצבונך זה צער גידול בנים.
והרונך זה צער העבור.
בעצב תלדי בנים כמשמעו.
ואל אישך תשוקתך מלמד שהאישה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך.
והוא ימשל בך שהאיש תובע בפה והאישה תובעת בלב.
עטופה כאבל,
וחבושה מכל אדם בבית האסורין,
ומנודה מכל אדם"
משנתנו מראה את עוצמת החטא של חווה על ידי שהיא אומרת שחווה נתקללה עשר קללות באותה שעה. שבע קללות דורשים אותן מהפסוק המצוטט במשנתנו ועוד שלוש קללות נוספו כאשר רב דימי בא מארץ ישראל לבבל. אסביר רק את הדרשות שאינן מובנות.
הרבה ארבה – אלו שני סוגי דמים הקיימים באישה. סוג דם אחד נקרא דם נידה. סוג דם שני נקרא דם בתולים.
והוא ימשול בך – כאשר האיש תאוו לדבר מסוים, הוא יכול לומר יותר בקלות את רצונו מאשר האישה, שכאשר האישה תאווה לדבר מסוים הרבה יותר קשה לה לומר את רצונה.
עטופה כאבל – כאשר אישה יוצאת מחוץ לביתה, היא צריכה לכסות את ראשה והיא עלולה לראות כאבל העוטף את ראשו.
וחבושה מכל אדם בבית האסורין – האישה אסורה להינשא למספר אנשים, לעומת האיש שהיה מותר לו להינשא למספר נשים עד לתקנת רבנו גרשום מאור הגולה.
ומנודה מכל אדם – האישה אינה יוצאת מביתה, מפני שכל כבודה פנימה ומפני זה היא נראית כמנודה.

השאר תגובה