פרק א משנה ה'
"יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר
- יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך
- ואל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו
מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום"
יוסי בן יוחנן נותן לנו שתי דרכים להגיע לעבוד את הקב"ה בלב חפץ
- שביתנו פתוח לכל אדם והעיקר שאנשים עניים ירגישו בביתנו כבני בית, בכך אנו מקיימים מצוות דאורייתא של ואהבת לרעך כמוך. ר"ע אמר על מצווה זו שהיא כלל גדול בתורה. בזכות מצווה זו שכל כולה גמילות חסדים. אנו מרגישים טוב על אשר קיימנו מצווה זו וכך הקרבה להקב"ה גדלה.
- השיח שלנו צריך להיות מתוך תורה ורצינות ולא שיח של קלות ראש אפ' האישה שלנו קו"ח עם אישה שאינה שלנו. שיח מתוך תורה מקרב להקב"ה.
חכמים אמרו, שכל שיח שהוא לא מתוך תורה ורצינות, זה שיח שאינו מקדם ורק מרחיק מחיי תורה.