פרק ג משנה י

"הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו
וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.
רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת ילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם"

רבי חנינא אומר אדם שמקובל על אנשים אחרים, אדם זה מקובל על הקב"ה. לעומת אדם זה, אדם שאינו מקובל על אנשים אחרים, אדם זה אינו מקובל על הקב"ה. הסיבה לכך, שאדם שמקובל על האנשים אחרים מקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך, לכן אדם זה מקובל על הקב"ה, יתכן שגם מפני סיבה זו, רבי עקיבא אמר על מצווה זו, שהיא כלל גדול בתורה.
רבי דוסא אומר אדם שישן בבוקר ללא צורך, אדם ששותה בצהריים ללא צורך, שיחת ילדים המבטלת את האנשים הגדולים מעיסוקם או מלימודם, אנשים עמי ארצות היושבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בלי ללמוד תורה. כל הדברים האלה יכולים לבטל את האדם מלעסוק בחיי היום יום ולכן עשיית דברים אלה, גורמת לאדם לא להיות חיוני בעולם.

השאר תגובה