"איזהו סייג שעשה איוב לדבריו?
הרי הוא אומר: "איש תם וישר וירא אלוהים וסר מרע", מלמד שהרחיק איוב את עצמו מדבר המביא לעבירה ומן הכיעור ומן הדומה לכיעור.
אם כן מה תלמוד לומר "איש תם וישר"? אלא מלמד שיצא איוב מהול.
אף אדם הראשון יצא מהול, שנאמר: (בראשית א) "ויברא אלוהים את האדם בצלמו".
אף שת יצא מהול, שנאמר: (שם ה) "ויולד בדמותו כצלמו".
אף נח יצא מהול, שנאמר: "איש צדיק תמים היה בדורותיו".
אף שם יצא מהול, שנאמר: (שם יד) "ומלכי צדק מלך שלם".
אף יעקב יצא מהול, שנאמר: (שם כה) "ויעקב איש תם יושב אהלים".
אף יוסף יצא מהול, שנאמר: (שם לז) "אלה תולדות יעקב יוסף", והלא אין ראוי לומר אלא 'אלה תולדות יעקב ראובן'. ומה תלמוד לומר יוסף? אלא, כשם שיצא יעקב מהול, כך יצא יוסף מהול.
אף משה יצא מהול, שנאמר: (שמות ב) "ותרא אותו כי טוב הוא". וכי מה ראתה אמו בו שנאה ומשובח מכל אדם? אלא שיצא מהול.
אף בלעם הרשע יצא מהול, שנאמר: (במדבר כד) "נאום שומע אמרי אל".
אף שמואל יצא מהול, שנאמר: (ש"א ב) "והנער שמואל הולך וגדול וטוב".
אף דוד יצא מהול, שנאמר: (תהלים טז) "מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך".
אף ירמיה יצא מהול, שנאמר: (ירמיה א) "בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך".
אף זרובבל יצא מהול, שנאמר: (חגי ב) "ביום ההוא (אקח את) נאום ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאום ה'"

הרי הוא אומר: (איוב לא) "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה", מלמד שהחמיר איוב על עצמו ולא נסתכל אפילו בבתולה. והלא דברים קל וחומר: ומה אם בתולה זו שאם ירצה ישאנה לעצמו, החמיר איוב על עצמו ולא נסתכל בה, אשת איש על אחת כמה וכמה.

איוב עשה סייג לדבריו, אע"פ שהיה איש תם וישר וירא אלוהים וסר מרע. אם כן מהו הסייג שעשה לעצמו, להתרחק מדבר המביא לעבירה ומן הכיעור ומן הדומה לכיעור שלא יחטא עם אישה. בסופה של משנה מופיע סייג נוסף שאיוב עשה לעצמו והוא לא להסתכל בבתולה.
המשנה באמצע נותנת רשימה של אנשים שיצאו מהולים בלידתם, כמו איוב שכתוב תם וישר. הכוונה שאיוב יצא מהבטן תם מלשון שלם. אדם שהוא שלם בגופו, זה אדם מהול.
אדם הראשון יצא מהול, מפני שכתוב ויברא א-לוהים את האדם בצלמו וא-לוהים הוא שלם.
שת יצא מהול, מפני שכתוב ויולד בדמותו כצלמו ואדם הראשון נולד שלם. מכאן לומדים ששת נולד שלם.
נח יצא מהול, מפני שכתוב איש צדיק תמים היה בדורותיו, מהמילים תמים היה לומדים שנח היה בעבר תמים, כלומר בזמן הלידה.
שם יצא מהול, מפני שכתוב מלכי צדק מלך שלם. מפרשים מלכי צדק היה שלם. במדרש אגדה נאמר שמלכי צדק היה שם.
יעקב יצא מהול, שכתב עליו, איש תם.
יוסף יצא מהול, כתוב אלה תולדות יוסף בן יעקב. משנים את המילה אלה למילה אלא ודורשים אותה, כשם יעקב יצא מהול, כך גם יוסף יצא מהול.
משה יצא מהול, כתוב ותרא אותו כי טוב הוא. שואלים על פסוק זה, האם אמו ראתה בו שנאה ומשובח מכל אדם, תכונות מהן אלה? עונים שאמו ראתה שהוא מהול.
בלעם יצא מהול, כתוב נאום שומע אמרי אל. היתכן שבלעם שמע דבר א-לוהים, ללא שהיה מהול. מכאן שבלעם היה מהול.
שמואל יצא מהול, כתוב והנער שמואל הולך וגדול וטוב. המילה "וטוב" כוונת שהוא היה מהול.
דוד יצא מהול, כתוב מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך. דוד היה צריך להיות מהול, כדי לחסות תחת א-לוהים.
ירמיה יצא מהול, כתוב בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך. ירמיה היה מהול כיוון שהוקדש להיות נביא מבטן ואין נביא אלא אדם מהול.
זרובבל יצא מהול, כתוב ביום ההוא (אקח את) נאום ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאום ה'. זרובבל היה עבד ה' ואין עבד ה', אלא אדם מהול.