"מעשה בחסיד אחד שנתן דינר אחד לעני אחד בשני בצורת.
הקניטתו אשתו. הלך ולן בבית הקברות, ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו, ואומרת חדא לחברתה: חברתי בואי ונשוט בעולם, ונראה מה פורענות באה לעולם.
אמרה לה: חברתי, איני יכולה לצאת מפני שקבורה אני במחצלת של קנים. אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי.
הלכה ובאתה אצלה.
אמרה לה: חברתי, כלום שמעת מאחורי הפרגוד מה פורענות באה לעולם?
אמרה לה: שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו.

הלך וזרע ברביעה שנייה של כל העולם ברד לקה אותו ושלו לא לקה"

מעשה בחסיד אחד שנתן צדקה לעני אחד בשנת בצורת ולא הייתה פרנסה. אשתו הרגיזה את החסיד. כתוצאה מכך הלך החסיד לבית הקברות ושם שמע שיחה בין שתי רוחות. רוח אחת אמרה לחברתה, בואי נלך ונשוטט בעולם ונראה איזה פורענות תבוא לעולם. לבסוף רק רוח אחת הלכה לה לשוטט בעולם ושמעה מאחורי הפרגוד שאמרו שהפורענות שתבוא לעולם היא שברד ירד ברביעה ראשון וילקה את כל הזריעה. הלך החסיד וזרע ברביעה השניה. הזריעה של החסיד הצליחה כנראה בגלל הצדקה שהוא נתן לעני. אולם הזריעה של האחרים, הברד הלקה.