אחר טקסי ההמלכה בראש השנה ואחרי שחזרנו בתשובה שלמה בפני בורא עולם ובפני רענו.
עתה כאשר אנו שלווים בליבנו ושלמים בנפשנו בדבר מי הוא מלכנו ובדבר חברנו החדש, ישן.
אנו יכולים ומזומנים לצאת ולחוג את חג הסוכות.
בהתקדש החג, אנו יוצאים מביתנו הבטוחים והיציבים ועוברים לגור בדירת ארעי שהיא סוכתנו.
לסוכתנו אין קירות יציבים ואין בה דלת קבע ואפילו שולחן וכיסאות ומיטה חזקה אין בה. הכל עראי בה.
אך אין אנו בועטים בה, אלא להיפך אנו יושבים בה בבטחה.
בבטחה זו אנו בטוחים, מפני ענני הכבוד שסוככים על סוכתנו.
לאחר לילה זה, בהשכמת הבוקר אנו נוטלים את ארבעת המינים ואוגדים אותם בידינו.
בעת אגידה זו, אנו נזכרים בארבעת סוגי האנשים הקיימים בעם ישראל.
לכן רק עתה אחר שביקשנו סליחה איש מרעהו ואנו בטוחים שרענו סלח לנו, מתאפשרת לנו אגידה בצורה שלמה.
בעת שאנו אגודים ובטוחים בעצמנו, אנו יכולים להקריב את הקרבנות נגד שבעים העמים, ללא כל חשש של התבוללות.
בביטחון כזה ואחדות זו, אנו יכולים להיות רק שמחים.
לכן אברך אתכם בלב שלם ובטוח.
בברכת חג שמח.
שאול ענבר.