מהי תפילה מילים או מנגינות או מילים וגם מנגינות

אבי מורי ואני מתכוננים אחר חצות לילה ללכת לומר סליחות ראשונות. רגע קט לפני צאתנו, אני תופס רגע של התבודדות עם הקב"ה. אחר נוטל ידי להיטהר לפני שאשפוך תחנוני לפני מלך המלכים. הגיע הרגע , אבי קורא לי "הגיע הזמן, בא נלך". אנו יוצאים לדרך לבית הכנסת של הכפר. בדרכנו אנו מתחברים לשורה ארוכה של אנשים ונשים הלבושים בגדי חג, ההולכים לבית הכנסת. בהגיענו, אני רואה את תאורת החג דולקת וחזן הכפר מתעטף בטליתו. הנה החזן צועד ועולה על הבימה ופותח באשרי במנגינה המוכרת כל כך מדי כל שנה ושנה. גופי רועד ואני מתחיל להזיע. עד שאני מצליח להרגיע קמעה את גופי, החזן מתחיל לסיים מזמור זה. אך החזן שלא כבימים רגילים מתחיל מהאות "צ" ובמנגינה הנשמעת רק "בסליחות". גופי ממשיך לרעוד ביתר שאת, אבי אומר לי: "תירגע, תירגע" ואיני מצליח להירגע. בחלוף מספר דקות החזן פותח בפיוט של ערב זה במנגינה אשר עדיין לא נשמעה מעולם בקהילתנו. מנגינה המרעידה את ליבי, כך שלא ידעתי מעודי. אולם הבנתי מפיוט זה מילים ספורות בלבד. כך התחושה במשך כל הימים הנוראים. לעתים אני מבין את המילים ואת המנגינה, לעתים אני מבין את המילים והמנגינה אינה נוגעת לליבי ולעתים המילים אינן מובנות כלל ועיקר, אך המנגינה חודרת לעומק ליבי ואני לא מוכן לוותר על פיוט זה אף השנה. בסוף היום אחר נעילת שערים אני יוצא מבית הכנסת מבולבל מהי תפילה, האם תפילה היא מילים או מנגינות או מילים ומנגינות. בלבול זה הולך איתי עד ערב סליחות ראשונות של שנה הבאה.

השאר תגובה