מאמרים הלכתיים שלי

  • strict warning: Non-static method view::load() should not be called statically in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/views.module on line 823.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_display::options_validate() should be compatible with views_plugin::options_validate(&$form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/plugins/views_plugin_display.inc on line 1684.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_display_page::options_submit() should be compatible with views_plugin_display::options_submit(&$form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/plugins/views_plugin_display_page.inc on line 457.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_display_block::options_submit() should be compatible with views_plugin_display::options_submit(&$form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/plugins/views_plugin_display_block.inc on line 184.
  • strict warning: Declaration of views_handler_field_broken::ui_name() should be compatible with views_handler::ui_name($short = false) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/handlers/views_handler_field.inc on line 243.
  • strict warning: Declaration of views_handler_sort_broken::ui_name() should be compatible with views_handler::ui_name($short = false) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/handlers/views_handler_sort.inc on line 82.
  • strict warning: Declaration of views_handler_filter::options_validate() should be compatible with views_handler::options_validate($form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/handlers/views_handler_filter.inc on line 584.
  • strict warning: Declaration of views_handler_filter::options_submit() should be compatible with views_handler::options_submit($form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/handlers/views_handler_filter.inc on line 584.
  • strict warning: Declaration of views_handler_filter_broken::ui_name() should be compatible with views_handler::ui_name($short = false) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/handlers/views_handler_filter.inc on line 608.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_row::options_validate() should be compatible with views_plugin::options_validate(&$form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/plugins/views_plugin_row.inc on line 61.
  • strict warning: Declaration of views_plugin_row::options_submit() should be compatible with views_plugin::options_submit(&$form, &$form_state) in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/acquia/views/plugins/views_plugin_row.inc on line 61.
  • פרשת כי-תבוא

    פרשת כי-תבוא מתחילה במצוות הבאת הביכורים. החקלאי היה מביא את הפירות הראשונים שהיו גדלים על העצים או את התבואה הראשונה אשר גדלה בשדות לבית המקדש. אולם לא מכל הפירות הביאו לבית המקדש, אלא רק משבעת המינים, שהם: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
    כאשר החקלאי היה מביא את הביכורים לבית המקדש, הכהן היה לוקח את הטנא מידיו והחקלאי היה מתחיל לומר את כל ההיסטוריה של עם ישראל. החקלאי היה מתחיל לומר מזמן שבני ישראל ירדו למצרים ומספר שבני ישראל היו משועבדים לפרעה וכיצד ה' הוציא את בני ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ואיך בנה לנו את בית המקדש והכניסנו לארץ ישראל.

  • פרשת כי-תצא

    בפרשת כי-תצא מופיעות הרבה מצוות. אנו נתעכב על מצוות הקשורות לגר, יתום ואלמנה.
    גר – אדם שהיה בעבר גוי ועכשיו הוא יהודי. אדם זה כאשר הוא מתגייר, אין לו אף קרוב משפחה יהודי.
    יתום – אדם שאין לו הורים. לעתים אדם זה מרגיש חוסר בטחון עצמי, מפני ששני האנשים הכי קרובים אליו נפטרו.
    אלמנה – אישה שבעלה נפטר. אישה זו מרגישה בודדה וחסרת בטחון עצמי.

    בספר דברים פרק כד, התורה מצווה אותנו מספר מצוות הקשורות בסיוע לשלושת סוגי אנשים אלו:

  • פרשת שופטים

    פרשת שופטים מתחילה בציווי למנות שופטים בכל מקום ומקום.
    התורה מונה את התכונות הנדרשות כדי להיות שופטים. לדוגמא: השופט צריך לשפוט בצדק. דוגמאות נוספות: לשופט אסור לקחת כסף מהאדם שנשפט לפניו, כדי שהשופט יהיה ישר. שופט הרואה שהאדם הנשפט לפניו, הוא אדם חשוב ונכבד. אסור לשופט לחשוב, בגלל שאדם זה חשוב ונכבד, לא יינתן לאדם זה עונש, ויש תכונות נוספות שהשופט נזקק להן.
    לאחר העיסוק בתכונותיו של השופט מדברת התורה על דרכי השיפוט. כל התכונות האלה ודרכי פסיקת הדין של השופט נועדו כדי להבטיח שהמשפט יהיה משפט צדק.

  • פרשת ראה

    בפרשת ראה מופיעים שני ציוויים.
    ציווי אחד: להרוס ולשבור את כל פריטי העבודה זרה הקיימת בארץ ישראל.
    ציווי שני: לבנות את בית המקדש.
    התורה מסבירה מדוע לבנות את בית המקדש. הסיבה העיקרית היא להקריב קורבנות. אפילו כאשר אנו גרים רחוק מבית המקדש. אנו עדיין חייבים להקריב בבית המקדש. סיבה נוספת, שיהיה מקום שיוקצה וייוחד לתפילה (צריך לדעת שבעבר לא היו בתי כנסת בכל מקום. בית המקדש היה המקום היחיד שבו התכנסו לתפילה).
    בפרשתנו כתוב מתי להתחיל להקריב קורבנות, אחרי שעם ישראל יגמור לכבוש את הארץ וכל עם ישראל ישב בארץ ישראל בצורה בטוחה.

  • פרשת עקב

    בפרשת עקב כתובה הפרשה השנייה שאנו אומרים בקריאת שמע. הפרשה היא, והיה אם שמוע תשמעו.
    פרשה זו עוסקת בזמן שאנו שומרים ומקיימים את מצוות ה' ובזמן שאין אנו שומרים ומקיימים את מצוות ה'. בזמן שאנו שומרים ומקיימים את מצוות ה', הקב"ה מוריד גשם ונותן לנו יבול (אוכל). בזמן שאין אנו שומרים ומקיימים את מצוות ה', הקב"ה אינו מוריד גשם ואינו נותן לנו יבול.
    הקב"ה אומר לנו, לזכור את מה שקורה בזמן שאנו שומרים ומקיימים את מצוות ה' ומה שקורה בזמן שאין אנו שומרים ומקיימים את מצוות ה'. הזכירה מתבצעת ע"י כתיבת הדברים האלה, על שני חפצים החשובים לנו מאד, שהם תפלין ומזוזות.

  • פרשת ואתחנן

    בפרשת ואתחנן משה רבנו אומר לבני ישראל, שמרו את כל המצוות.
    מפני מה משה אומר דבר זה? משה מסביר את הטעם. הטעם הוא, ששמירת המצוות תיתן להם חיים ותסייע בכיבוש הארץ. דבר נוסף שמשה רבנו אומר לבני ישראל הוא: לא להוסיף מצוות חדשות ולא להוריד מצוות, ממה שכתוב בתורה. אם אדם לא ישמור את המצוות או מספר מצוות, אדם זה ייענש. כל דברים האלה משה אומר לבני ישראל, מפני שהדברים האלה יסייעו בכיבוש הארץ.

    השאלה שברצוני לשאול: מה הקשר בין שמירת המצוות לכיבוש הארץ ויישובה? הרי בפתיחת דברנו ראינו שיש קשר חזק בין שני דברים אלה.

  • פרשת דברים תשע"ו

    ספר דברים מתרחש כשבני ישראל נמצאים בגבול המדבר (מדבר = עבר הירדן המזרחי) והכניסה לארץ ישראל. רוב ספר דברים מדבר על מה שיהיה בארץ. אולם הספר מתחיל במניית מספר מקומות שעדיין לא כבשנו במדבר. הקב"ה אומר לבני ישראל, אילו מקומות לכבוש ואילו מקומות אסור לכבוש מטעמים שונים. לדוגמא: הקב"ה אוסר על בני ישראל, לכבוש את אזור של בני עשיו.
    מהסיבה שאברהם אבינו נתן לבני עשיו אזור זה.

    בארץ ישראל הקב"ה אומר ליהושע (בספר יהושע פרק א פסוק ג), "כל

  • פרשת מטות

    תגיות:

    פרשת מטות מתחילה בנושא נדרים. פרשת הנדרים היא קצת מוזרה. פרשת הנדרים אוסרת עלינו לומר דברים מסוימים. לדוגמא: אם אמרתי אסור לי לאכול לחם שעומד על השולחן בפינת אוכל שלי. פרוש הדברים האלה, שאסור לי לאכול את לחם שעומד על השולחן בפינת האוכל. כך כל דבר שאנו אומרים, אנו מחויבים לעשות.

    השאלה שאנו צריכים לשאול: מדוע יש השפעה כל כך גדולה על מה שאנו אומרים. עד כדי כך שהשפעה זו מחייבת אותנו לעשות את הדברים שאמרנו?

  • מכשירי חשמל בשבת

    תגיות:

    שאלה האם מותר להשתמש בשבת במכשירי חשמל. ללא גרמא, לאדם הנזקק, כגון עגלה חשמלית, קלנועית, מנופי הערמה, מעבר תכניות במכשירי שמיעה וכו'

    תשובה
    מבוא
    קיימת בעיה עם מכשירי חשמל בשבת המופעלים ע''י גרמא. אפשר לחלק בעיה זו למספר סיבות.
    • מכשיר הגרמא אינו פועל סדיר.
    • מכשיר הגרמא קשה להפעלה אצל אנשים שאינם מבינים את עיקרון הגרמא.
    • לעתים מכשיר הגרמא מקלקל את המכשיר שעליו הוא מותקן.
    • עלות מכשיר הגרמא יקרה מאד, משום שמכשיר הגרמא נבנה ליחידים.

    מסיבות אלה אני מבקש לבדוק סוגיה זו.

    חשמל בשבת

    חשמל כאש

  • נטילת ארבעה מינים לאדם שאינו שולט בידיו

    שאלה: כיצד אדם שאינו שולט בידיו ייטול ארבעה מינים?

    הסבר: השו''ע (או''ח סי' תרנא סע' ב) פוסק, "יטול האגודה בידו הימנית, ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה, והאתרוג בשמאלית". השאלות שעולות מהלכה זו, כיצד ייטול אדם שאינו שולט בידיו או אדם גידם. הרי אנשים אלה אינם יכולים או קשה להם ליטול בעצמם ואפ' אם אחר יסייע להם דבר זה יקשה עליהם.

    תשובה:
    נטילה ארבעת המינים
    השו''ע (או''ח סי' תרנא סע' ד') פוסק לאדם גידם, "אדם שאין לו יד, נוטל לולב בזרועו; וכן האתרוג". הנושאים כלים על השו''ע דנים, האם אפשר ליטול באבר אחר בגוף שהוא לא יד