עמידה בחופה

בתיקוני הזוהר (תיקון י) בזה"ל: והא אינון בחופה צריכין עמא קדישא למיקם בעמידה קדם חתן וכלה עם החזן לברכא לון בשבע ברכאן, ולקדשא החתן לכלה בקדמיתא בקדושין. בתרגום חופשי, צריך לעמוד לפני חתן וכלה עם החזן ומברך שבע ברכות. כך גם כתוב בהכנה"ג אה"ע (סי' סב הגה"ט אות ב). הטעם מצוין (שם), מפני שהחתן דומה למלך, כפי שפרקי דרבי אליעזר (פרקי ר' אליעזר ס"פ טז) אומר, "החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה, כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה, מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד . . . ". היביע אומר (ח"ו אבן העזר סי' ח) כותב, צריך לעמוד מפני שתיקוני הזוהר אמר כך .

קימה בפני עושי מצווה
קיים דין עמידה לפני עושי מצווה. שתי דוגמאות של דין זה מופיעות, א. בהבאת הביכורים. ב. בברית מילה. א"כ אולי דין זה קיים בשעת החופה. עתה נבאר דין זה.
המשנה בביכורים (פ"ג, מ"ג) אומרת, ". . . הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום". רע"ב מסביר מדוע עומדים לפני מביאי ביכורים משום חביבה מצווה בשעתה כלומר קיום המצווה חביבה על מביאי ביכורים.
ההסבר של רע"ב מעלה שאלה, האם בכל קיום מצווה של אדם צריך לעמוד. תשובה לשאלה זו מצאנו בקדושין (לג, א), "אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם. ולא? והתנן: כל בעלי אומניות עומדים מפניהם ושואלים בשלומם, ואומרים להם: אחינו, אנשי מקום פלוני, בואכם לשלום! א"ר יוחנן: מפניהם עומדים, מפני תלמידי חכמים אין עומדים. אמר רבי יוסי בר אבין: בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי מפניהם עומדים, מפני תלמידי חכמים אין עומדים. ודלמא שאני התם, דא"כ, אתה מכשילן לעתיד לבא". התירוץ האחרון בגמ', רש"י מסביר שאם לא יעמדו בפני מביאי ביכורים ולא יכבדו אותם, הם לא יעלו פעם נוספת לרגל מפני שירגישו נבזים ולא רצויים. לעומת זו אין בעלי אומנויות עומדים בפני תלמידי חכמים, מפני תלמידי חכמים חשובים ולא יזלזלו.
הירושלמי בביכורים נותן טעם נוסף מפני מה עומדים לפני מביאי ביכורים ולא עומדים לפני תלמידי חכמים. הטעם, הבאת ביכורים נעשית פעם בשנה ולכן עומדים בה וגם אין בעמידה זו הפסד ממון, לעומת עמידה לפני תלמידי חכמים שהיא יכולה להיות עמידה לעיתים קרובות או עמידה כל הזמן. נאמר בהמשך הסוגיה. קמים בפני מת, לא בגלל מת קמים, אלא מפני נושאי המיתה, שהם גומלי חסדים וכן בברית מילה ובשעת החופה עומדים מפניהם. לפי הדוגמאות הללו, עומדים מפני עושי מצווה כדי לכבדם בשעת עשיית מצווה. כבוד זה הוא מפני הזדהות עם עושי המצווה. שקיום המצווה בשעתה חביב מצווה עליהם.
מצאנו בפירוש המשנה לרמב"ם שיטה נוספת בהסבר הדין עמידה לפני עושי מצווה. הרמב"ם מסביר מדוע עומדים לפני מביאי ביכורים. הסברו כך(ביכורים פ"ג מ"ג), "לפי כבוד הנכנסין היו יוצאין, פירש התלמוד שענינו אם היו הבאים רבים במנינם יוצאין לקראתם רבים, ואם היו מועטין יוצאין לקראתם מעט. וכלל הוא אצלינו אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעת מלאכתן, וחייבו אותן כאן לעמוד מפני שהם רבים. וכבוד צבור שאני. ואמרו בתלמוד בדרך היו אומרין שמחתי באומרים לי בית ה' נלך וכו'. בירושלם היו אומרין עומדות היו רגלינו וכו'". אסביר את דברי הרמב"ם כך, כאשר מביאי ביכורים באים לירושלים, הם באים בחבורה ולא ביחידים. עמידה בפניהם נעשית כיוון שהם רבים.

האם קמים לכבוד המצווה עצמה או לכבוד עושי המצווה?
קימה בתוך ד' אמות, זה קימה של הידור, זה קימה שאין בה חסרון כיס, כגון: רב שאינו מובהק. לעומת זו, קימה מלוא עיניו, זו קימה של מורא, זו קימה שיש בה חסרון כיס, כגון רב מובהק, אב ואם. אמרנו שבעלי אומנויות עומדים מפני מביאי ביכורים ולא עומדים מפני תלמידי חכמים, משמע מכאן שעומדים לכבוד המצווה עצמה, כיוון שבעלי אומנויות עומדים ומפסיקים ממלאכתם מפני מביאי ביכורים וזו קימה שיש בה חסרון כיס ולכן זו קימה שאין בה הידור. פסק כך הרב בקשי דורון (בנין אב סי נ א"ח).

סיכום
חתונה אשר חתן והכלה יושבים על כסאות גלגלים וגם בשעת החופה הם יושבים. קהל המוזמנים חייב לעמוד בחופה, למרות שאולי עמידה זו מראה חוסר שוויון וחוסר אכפתיות כלפי החתן והכלה ואולי אף יש פגיעה בהם. חיוב זה, משתי סיבות:
א. תיקוני הזוהר אמר צריך לעמוד לפני חתן וכלה
ב. הרב בקשי דורון פסק, עמידה בפני עושי מצווה היא מפני המצווה ולא מפני עושי המצווה .

השאר תגובה