מגורים של זוג עם מישהו נוסף באותו חדד

שאלה האם מותר לזוג מוגבלים מותר לגור עם מישהו נוסף באותו חדד

תשובה
הקדמה איסור יחוד מהתורה, אלא שאינו כתוב במפורש בתורה אלא הוא אסמכתא. הגמרא בקידושין (פ,ב) מלמדת דבר זה. כך כתוב (שם): "א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל: רמז ליחוד מן התורה מנין? שנאמר: +דברים יג+ כי יסיתך אחיך בן אמך, וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית? אלא לומר לך: בן מתייחד עם אמו, ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה". אמר המאירי: " אמר המאירי לא יתיחד וכו' ר"ל אסור הוא להתיחד עם הערוה מפני שהדבר מפתח ומבוא לגלוי ערוה ואע"פ שאין היחוד בכלל מנין המצות מכל מקום איסור תורה הוא קרוי כמו שהביאוה דרך אסמכתא מדכתיב בן אמך כדאיתא בגמרא וכן במסכת ע"ז הקשו יחוד דעריות דאוריתא היא ור"ל שהוא איסור תורה מדרך רמז ואסמכתא ומתוך כך הוא אומר שלא סוף דבר באותם שהם ערוה עליו שאסור להתיחד עם אשה אחת אלא אף איש אחד ואפילו כשר עם שתי נשים או עם כמה ואפילו כשירות שבהן שאיש אחד מכל מקום יש לחוש שיהא יצרו תקפו במקום שאין לשם מונע והנשים שמא מתוך שדעתן קלה מתפתות זו לזו לחפות זו את זו ואף זו הנכשלת משתדלת אף להכשילה כדי שתהא אף היא עמה בצרך חפוי". המאירי אומר, יחוד מצווה מהתורה. אלא נלמד בדרך של אסמכתא שלא יבואו לידי ביאה.

מגורים של זוג עם מישהו נוסף ההשו"ע (אה"ע סי' כב סע' יב) " אשה שבעלה בעיר אין חוששין להתייחד עמה, מפני שאימת בעלה עליה וכו'". העוזר מקודש (שם) שואל האם כאשר אשתו בעיר, אין חשש שבעלה התייחד עם אישה אחרת מפני אימת אשתו? עונה העוזר מקודש (שם) אישה שומרת על בעלה דווקא בבית. כיוון שאפ' עם אשתו ישנה, בעלה חושש ממנה שמה תתעורר. אישה לא בבית, שומרתו כשומרים אחרים.
המשנה בקידושין (פ,ב) אומרת, "לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים; רבי שמעון אומר: אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפונדקי, מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו; וישן עמהם בקירוב בשר, ואם הגדילו – זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו". המשנה מביאה מחלוקת בין חכמים לר' שמעון. חכמים אומרים, אסור לאיש להתייחד עם שתי נשים ור' שמעון מתיר להתייחד לאיש עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו. כלומר בזמן שאישה ואיש נמצאים באותו חדד, מותר להיות לאישה אחרת אתו. מה היא הסיבה שכאשר אשתו משרמתו. הרדב"ז נותן על כך מספר תשובות. אחת התשובות היא, (שו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם) הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה ח ד"ה תשובה אני), "ותו כיון דאיכא אשה של אחד מהם היא משמרת את בעלה ובעלה משמרה ואחרת בושה ליבעל בפני זו שהרי מגלה את סודה". הרדב"ז נותן סיבה פשוטה, מפני שאחד מתבייש מהשני. התוספת על אתר (שם) מסבירים, לרבנן גם מותר להתייחד עם לאישה אחרת אבל לרבנן מותר להתייחד עם אישה אחת ולר' שמעון מותר להתייחד עם שתי נשים ע"ש. ופסקו כרבנן הרי"ף והרא"ש והרמב"ם (א"ב פכ"ב ה"ד) והשו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ג').
פן נוסף של מגורים עם מישהו נוסף הגמרא בעירובין (סג,ב) אומרת, "כל הישן בקילעא שאיש ואשתו ישנים שם וכו'". הרמב"ם והשו"ע לא הביאו דבר זה להלכה, אבל הרי"ף והרא"ש הביאו דבר זה. שו"ת מבין (סי' שכט) מסביר מדוע הרמב"ם והשו"ע לא פסקו זה להלכה. הסיבה שאין זה איסור גמור אלא מידת חסידות וגם שו"ת יביע אומר (חלק ב, יו"ד סימן טז אות ז) מביא את שו"ת פני מבין. הוסיף היביע אומר להביא לקט יושר (חלק ב (יורה דעה) עמוד כג ענין א) "וזכורני שישנתי כמה לילות בחדר שהגאון ז"ל ואשתו ישנים שם כשהוא חלש ל"ע ואין סכנה בו. א"ל שאי' מהר"א ס"ל זצ"ל מי התיר לך לישן בחדר (אם) [עם] איש ואשתו אפי' בעת נדתה? כדאמרי' בגמ' [בפ' הדר] +עירובין ס"ג ע"ב כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה.+ מבית תענוגיה ואמרתי כדלעיל להגאון זצ"ל. א"ה לא מנע אותי מלישן בחדרו". מדבריו נשמע שמותר לישון בחדר עם זוג, בשני תנאים:
א. הזוג לא מונע מישהו אחר לישון איתם בחדר.
ב. כאשר אחד מבני הזוג או שניהם זקוקים לעזרה.
סיכום מותר לגור בחדר שינה של זוג למישהו אחר, משלוש הסיבות:
א. אשתו משרמתו
ב. הזוג לא מונע מישהו אחר לישון איתם בחדר.
ג. כאשר אחד מבני הזוג או שניהם זקוקים לעזרה.

השאר תגובה